הביטוי "לא לפחד כלל", המיוחס לרבי נחמן מברסלב, מבטא רעיון עמוק באמונה ובחיים – שהעולם מלא אתגרים, מכשולים ופחדים, אך האדם נדרש להאמין ולצעוד קדימה מבלי להיבהל מהקשיים: "וכול העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר – לא לפחד כלל"
נינט בוחנת את עצמה: שוקעת במחשבות מול התחושה, שהכל פשוט מרגיש טוב מכדי להיות אמיתי. נדמה שבזמן האחרון יותר מדי דברים קרו לטובתה, עד שזה נראה כמעט חשוד בעיניה. הסיטואציה מוכרת: יש אנשים שלא מצליחים לחיות בשלום עם תחושת הטוב הזו. בזמן שהיא מתמסרת לשקט ולמחשבות, הסיטואציה מקבלת תפנית – "ולא בטוח שאוכל/ לא לפחד כלל". אז כן, האדם הוא סך כל מחשבותיו וזכרונותיו. נינט מקיימת דו שיח איתם, ומתנהל דיון בראשה באשר למהות פנימיותה.
נינט שרה את הסיטואציה בלחן נוגה ענוג, שמעצים את התחושה הפנימית, מתנגן מתוכה ברכות שיש בה כאב. אין כאן שום דבר שמתכתב עם מוסיקת העכשיו. המוסיקה משדרת בהירות קלאסית, ובהתאם – העיבוד הקלאסי לכלי מיתר מסייע לה ליצור יופי טהור. לחלוטין גרה בתוך עצמה. גם הקליפ משקף עקב בצד אגודל את הנרטיב – בזוויות הצילום, במשחקי אור וצל, בעריכה אפקטיבית.
צילום עליון: מרגלית חרסונסקי
נינט לא לפחד כלל בימוי, הפקה ועריכה: יוסי מזרחי
בשעת לילה מאוחרת/ כשהכול כבר ישנים/ אני קמה ונזכרת/ בכל שעליי להפנים
בשקט יש יותר מקום/ לתת למחשבות לרוץ/ ולא בטוח שאוכל/ לא לפחד כלל
בדממת אלחוט נושמת/ יש זמן לכל לקול יש זמן/ וכשהוא שר אני תשובה לו/ הד של זיכרון ישן
בשקט יש יותר מקום/ לתת למחשבות לרוץ/ ולא בטוח שאוכל/ לא לפחד כלל
לא רע לי/ זה רק השקט/ ורק להיום/ תן לי קצת לישון
