מה גרם לרועי פרייליך, היוצר והסולן של ה"נערות" לגייס את "רק על עצמי", שירה של המשוררת רחל, זו שהשוותה עצמה לנמלה על המשא הכבד שגופה ונפשה לא עמדו בו? הציטוט נשמע לא יותר מהבלחה מקרית בהחלט. פרייליך שרבט הבזק הזייתי על היווצרותה של "מפלצת" תלותית מקשר כושל בינו ובינה, שהזמן המתקדם והזיכרון מעצימים אותה למשהו איום ונורא. עם זאת, לפני שיגיע מישהו אחר "צָעִיר וּמְרֻפָּד" לחייה הוא מבטיח שלא ישכח "להְיוֹת שְׂעָרָהּ מֵהַכֶּלֶב שֶׁנָּשַׁךְ אוֹתְךָ וּבָרַח". המטפורה הסוריאליסטית המוטרפת יוצאת כמו פגז מלוע תותח רוקנרול של הלהקה.
מדהים כמה פרייליך שר ברצינות תהומית את הטקסט הזה, כאילו הוא בדמו. השיר הופך מופע רוק ישיר ומרקיד ללא ניואנסים, תואם הקו המוסיקלי של הלהקה. פרייליך נובח את הטקסט בעוצמות טיפוסיות. האם זו הצגה? גם אם זו הצגה, גם אם זה חלק מטיפוח הדימוי החריג של "נערות ריינס", עדין יש בתיאטרון הרוק הזה משהו מקורי וייחודי מאוד.
נערות ריינס 24/7 צילום קליפ: גל דרן בימוי: נערות ריינס
רַק עַל עַצְמִי, רַק עַל עַצְמְךָ/ צַר עוֹלָמִי, צַר עוֹלָמְךָ
הַמְּטֻטֶּלֶת לֹא עוֹצֶרֶת/ הִיא לֹא בּוֹחֶרֶת צַד
מַאֲכִילָה אֶת הַמִּפְלֶצֶת/ מִכָּל הַבָּא לַיָּד
עַד שֶׁיַּגִּיעַ מִישֶׁהוּ צָעִיר וּמְרֻפָּד/ אֲנִי מַבְטִיחַ כָּכָה
24/7 לֹא אֶשְׁכַּח/ לִהְיוֹת שְׂעָרָהּ מֵהַכֶּלֶב שֶׁנָּשַׁךְ אוֹתְךָ/ וּבָרַח
רַק בִּשְׁבִילִי, רַק בִּשְׁבִילְךָ/ מַר גּוֹרָלִי, מַר גּוֹרָלְךָ
בָּרֹאשׁ שֶׁלִּי מִשְׁבֶּצֶת/ וּבָהּ דָּבָר אֶחָד
לְהַאֲכִיל אֶת הַמִּפְלֶצֶת/ יָשָׁר מִתּוֹךְ הַשַּׁד
עַד שֶׁיִּקְרֶה כְּבָר מַשֶּׁהוּ וְהָאֲדָמָה תִּרְעַד
אֲנִי מַבְטִיחַ כָּכָה
24/7 לֹא אֶשְׁכַּח/ לִהְיוֹת שְׂעָרָהּ מֵהַכֶּלֶב שֶׁנָּשַׁךְ אוֹתְךָ/ וּבָרַח
