“השטן לובשת פראדה” של נתלי הוא פופ עכשווי שמצליח להיות גם קליט וגם טעון, ומה שמעניין בו  הוא הפער בין המעטפת הזוהרת לבין תוכן רגשי כבד, כמעט קיומי.
שם השיר כמובן מהדהד את The Devil Wears Prada, אבל כאן “פראדה” היא לא אופנה, אלא מנגנון הישרדות: “השטן שלה לובשת פראדה / ובעולם שלה הכל סבבה” “שטן” = כאב, ספקות, שדים פנימיים, “פראדה” = מסכה של ביטחון, סטייל, שליטה.  זו אינה צביעות אלא בחירה מודעת – להיראות חזקה כדי להישאר חזקה.
השיר נפתח במציאות  קשה: “אין על מי לסמוך… אדם לאדם זאב” – תחושה של חוסר אמון חברתי, עולם מתפורר, עייפות מהמציאות (חדשות, אלימות, בלבול), אבל הדמות המרכזית לא נשברת אלא ממשיכה לנוע – “היא רצה אלף קילומטרים… מפזרת אהבת חינם”. זו דמות כמעט ניגודית – פצועה אבל נותנת, מותשת אבל ממשיכה.
זןהי אנטי-גיבורה מודרנית מודעת לעצמה, שמשדרת אמריה. היא לא מושלמת – אין לה כסף, אבודה לפעמים, נעה בין קצוות אבל: “היא לא מחפשת אישורים בחוץ” –  אמירה חזקה של עצמאות רגשית.יחד עם זאת –“היא צריכה לסגור ת׳חוב” מקרינה כמעט תחושת שליחות כאילו היא לוקחת כאב של אנשים אחרים על עצמה.
נתלי מכניסה רובד אמוני לשיר – “יש אבא שתמיד שומר עליי” אלוהים נחמה בתוך כאוס, אבל זה לא שקט – “המראה… מאירה לי רע”. כלומר -גם אמונה אינהמעלימה את הספק. היא רק מאפשרת להמשיך?
הטקסט כבד טעון מאוד, המוסיקה כמעט “כיפית"  הפער הזה יוצר מתח: הגוף רוצה לזוז, הראש נשאר עם המשמעות. זהו שילוב מוצלח בין פופ נגיש לתוכן עמוק בעל קונספט חזק וברור (מסכה = כוח)
נקודות חולשה: עומס רעיוני – הרבה נושאים בשיר אחד, ביטויים שחוקים-כלליים  כמו “אדם לאדם זאב”. השיר מרגיש כמו זרם מחשבות יותר מאשר סיפור ממוקד על הישרדות בעולם כאוטי והבחירה להמשיך למרות הכול. מבחינה זו השירה המהירה הכמעט דיבורית המשלבת סלנג עם שורות פילוסופיות והמוסיקה הקצבית העשירה מתחברים לשיר פופ מלהיב.

נתלי השטן לובשת פראדה

הדלקתי חדשות אומרים שאין על מי לסמוך יותר
על אלה שעומדים בתור או אלה שרודפים אשם
והשפיות איבדה עניין בבני אדם אדם לבן אדם זאב
אם תמצאו אותה בצומת היא עוצרת טרמפים
אין לה שקל בכיסים הוציא הכל על קונצרטים
זה נתיב שלא בחרה היא רצה אלף קילומטרים
מפזרת אהבת חינם כאילו זה מזטים
נושוכחת שאין דרך חזרה
כשהיא נוסעת עד לעזאזל
כל יום אצלה כמו נס, ברוך ה׳ תודה לאל
שיש חיוך גם אם הכל אצלה תמיד נופל
היא לא מחפשת אישורים בחוץ בערפל
בין מדינה לדת לאכזבה הכל תפל
אין צדק, גם אם תעשה שלום היא תישאר תמיד לוחמת
ותמיד תהיה עם ראש מורם בין העפר לאפר
בין העבר לשבר 
היא לא תחיה בסגר
כי היום היא כבר בסדר

השטן שלה לובשת פראדה 
ובעולם שלה הכל סבבה
היא נושמת מקשיבה לאבא
כי מי יכול עליה

מלמעלה מלמעלה מלמעלה מדברים אליי
עם הלילה מה בלילה מחפשת לי עולם בתוך עיניי
המראה לא מראה לי מה שאני רגילה היא מאירה לי רע
אז אני נזכרת שיש אבא שתמיד שומר עליי

הדלקתי חדשות אומרים שאין על מי לסמוך בחוץ
הנשמה מקיזה פה דם , ודם היום שווה לכלום
אפילו הפסיכולוגית שלי התחילה לשלם שאגלה לה 
איך לומדים תנסיון אם אין חיים רק גוף כמו קרוסלה סביב עצמה
עד הסיבוב האחרון היא לא עוצרת, 
יש לה כמה לעבור עד שתשלים את כל הדרך
ובדרך היא אוספת חלקים של לבבות שבורים
שמבקרים אצלה כל ערב
חלקם גם משאירים מזכרת
ולא תמיד זה בא בטוב
אבל זה תפקידה בסרט
היא צריכה לסגור ת׳חוב
אז היא לוקחת על הגב שלה נשמות לכמה טרמפים
ועד לעזאלזל ואין תודה ואין שלום ואין קונפטי
גם אם יום הולדת 
היא לא הייתה חוגגת 
היא לא רוצה אחרת

נתלי – מסיבות עם זרים