שיר הכאב הגדול. איזה מזל שהוא שר אותו. סערת הרגשות שעברה על סהר שליט תורגמה למנגינת לב טעונה, נוגעת ומגעת. גם מי שלא יודע מה מסתתר מאחורי ישתתף בצערו כי   עמוק הוא. לפי דף המידע שהגיע, השיר מתייחס לאמו שנפטרה במלחמה קצרה ממחלת הסרטן. מדובר בסוג של הנצחה גם לכל מי שאבד את היקר לו מכל. הפתיחה האקוסטית אפקטיבית לשירתו של סהר. מכינה את הקרקע. השיר הוא מכתב למושא הכאב. טון היגון אותנטי, ההבעה ספוגת געגועים, מתפתחת לשיאים עד לרגיסטר הגבוה ביותר גם במנעד הרגשי.  יש כאן שילוב של מנגינה נוגה מופלאה, טון רהוט ועיבוד משלים שמייצרים את המטען הרגשני שסהר שליט רצה לשדר. רמת הרגשנות שבהגשה לא תירשם כנקודת תורפה, כי היא היא  שמייצרת את עומק התחושה האותנטית בצורה הכי פונקציונלית.

אז כנראה שבאמת/ אנחנו דיי דומים/ אני רואה אותי
ברור בתוך עינייך/ והן יפות ועייפות/ בין סבך המכשירים
היו ימים הייתי/ ילד בין ידייך/ ולא קל בזמן האחרון
להסתכל עלינו/ האביב מבעד לחלון/ ובפנים סופות
אני לובש מדי גיבור/ רק תקראי לי/ להציל אותך/ להציל אותך
פזמון:
ואת לוחשת שאת מתאוששת/ אז אני מתאמץ לחייך
ייסורים כובשת/ כלום לא מבקשת/ אז אני מתפלל במקומך
שרק תתני לי קצת מהכאב הזה/ קצת מכל מה ששורף אותך
עמוק/ אמא/ לו רק יכולתי להרוג את הנוול הזה
תלחמי אני לא חוזר לבד הביתה/ תלחמי אני לא חוזר לבד הביתה

ובימים האחרונים/ אנחנו מתרחקים/ תשארי איתי אמא
קחי עוד כמה נשימות/ אני מסתכל עלייך
קצת קשה לי אמא/ אני גיבור גיבור גיבור/ כבר בלי כוחות

פזמון
ואת לוחשת שאת מתאוששת/ אז אני מתאמץ לחייך
ייסורים כובשת/ כלום לא מבקשת/ אז אני מתפלל במקומך
שרק תתני לי קצת מהכאב הזה/קצת מכל מה ששורף אותך
עמוק/ אמא/ לו רק יכולתי להרוג את הנוול הזה
הנה תראי עוד רגע וחוזרים הביתה

אני צועק אל השמיים יודע מישהו מקשיב/ ואני לא מבקש הרבה
רק שתחזיק אותי/ אני צועק אל השמיים יודע מישהו מקשיב
ואני לא מבקש הרבה/ רק שתחזיק אותי/ ותרפא אותי לאט מהכאב הזה
לא יכול לשיר עוד שיר אחד/ עצוב על אמא/ לו רק יכולתי להרוג את הלבד הזה
אז רק תגלי לי איך חוזרים עכשיו הביתה