אלבום שלא נעלם מרשימות הנמכרים ביותר במשך שנים. הוא יצא  אחרי "בוקאנדס" ופס קול הסרט "הבוגר". ללא ספק – מאסטרפיס. הו אלבום שירת הברבור של הצמד הפופולרי משנת 1970 שהפיק ארבעה סינגלים להיטים וזכה בשישה פרסי גראמי, כולל תקליט, אלבום ושיר השנה. יש בו שילוב של שירים סוחפים ("הבוקסר") ושל פופ קליל (קאבר חי ל"Bye Bye Love" של האחים אוורלי).
לפחות ארבעה שירים כאן הפכו הימנונים של התקופה וגם אחריה, בעיקר הבלדות. הסגנון – פולק רוק אקוסטי. האהובים עלי –  ,"המתאגרף",Keep the customer satisfied  "בייבי דרייבר",  "הנער היחיד החי בניו-יורק", אבל שלא תהיה טעות. אין באלבום הזה שיר רע. האלבום הכי עשיר ומפתיע שהצמד הוציא – בחיבור בין הקול הנהדר של ארט וההמצאה המוסיקלית של פול. מה שמיוחד באלבום הוא איכויותיהם של שירים פחות מוערכים כמו "So Long Frank Lloyd Wright".
האלבום שיצא ב-1970 היה אלבומם האחרון של סיימון וגרפונקל כצמד – וגם המצליח ביותר. השיר הנושא את שם האלבום זכה בחמישה פרסי גראמי. האלבום שהה 10 שבועות במקום הראשון במצעד המכירות של אותה שנה, ונשאר 85 שבועות בטבלת המכירים ביותר. מכירותיו הקנו לו "פלטינה" כפול 8. גם אחרי שהצמד התפרק – הוא המשיך להתבסס בסולו ובאיחודים על השירים הבולטים באלבום