כמו זמרות רבות, שמנסות לפלס להן נתיב לצמרת המיינסטרים, גם סבן ספיר בחרה במסלול שירי אכזבה מאהבה, מבקשת מהמאזין להשתתף בצערה. הטקסט שבלוני – הדימויים הצפויים מתחום המים – "גשם של געגוע", "ים גדול בינינו", "כמו דג שמחוץ למים".
אבל הבעיה היא יותר במגמה שמשתלטת על הז'אנר: סבן לא רק מבכה אהבה נכזבת, אלא גם הופכת את את הכאב והגעגוע לאידיאל או למשהו הכרחי ברומנטיקה של הפופ הים תיכוני העכשווי. זה משמר תפיסה בעייתית של אהבה כמשהו שחייב להיות כרוך בסבל וצער כדי להיות “אמיתי” או “עמוק”.
השיר בנוי מהוקצע בנוי כדי לקדם את הדרמה – הטון המלנכולי, הלחן המינורי, המעבר הנסער- "אולי / חלמתי רחוק מדי" ו "שרטתי את כל הקיר" . השינויים הטונאליים. צליל החליל שנכנס לקרת סוף השיר הוא קישוט חיפה, אבל בגדול נראה כי סוג השירים הזה – משאיר את סבן ספיר באזור נוחות צפוי מדי, נטול חידושים והעזה לצאת ממנו להרפתקאות מוזיקליות מאתגרות יותר.
ספיר סבן דג מחוץ למים
פתאום אתה זר לי/ והמיטה כל כך ריקה
גשם של געגוע / שוטף מכה אחר מכה
אז התנתקתי / אני יושבת ומחכה
שהמצפון שלך / ירשה לשלוח הודעה
לא השתנתי/ אתה התרחקת לי מדי
ים גדול בינינו/ מזכיר לי ש
אולי אני חוזרת לאחור
הלוואי שלא אפול לזה אפול
אולי / חלמתי רחוק מדי
כמו דג שמחוץ למים / הייתי בלי אוויר
די/ נפלתי מהרגליים / תתפוס אותי בחיי
שרטתי את כל הקיר
איך הכל נשבר לי / שניה נראית לי כמו שעה
כל מה שנשאר לי/ לחכות להודעה
היית יקר לי / ומכרת לי בזול
שקרים ששמעתי / ששרפו לי את הכל
אני חוזרת לאחור / הלוואי שלא אפול לזה אפול
אולי / חלמתי רחוק מדי
כמו דג שמחוץ למים / הייתי בלי אוויר
די/ נפלתי מהרגליים / תתפוס אותי בחיי
שרטתי את כל הקיר
