השיר ממשיך ומעמיק את הקו האישי־ווידויי מה שנפתח באופן מובהק ב־"אדם שבור“ – כתיבה על שבר פנימי שקט, לא דרמטי-מתפרץ אלא יומיומי, מצטבר, אנושי מאוד.
הבית הראשון מציג רשימת פעולות פשוטות: "עוד סיגריה במרפסת, שבע קפה שחור“, "מים חמים על הגב ישטפו הכל“. אלה פרטים קטנים, כמעט בנאליים, אבל הם בונים אווירה ברורה: אדם תקוע בלופ. לא משבר קולני – אלא עייפות. המשפט "אין לי חום אבל מרגיש טיפה טיפה חולה היום“ הוא תיאור מדויק לדיכאון סמוי: אין מחלה פיזית, אבל משהו בפנים לא בסדר. עדן חסון מתאר מצב שרבים מכירים, אך מתקשים לקרוא לו בשם.
השורה: "מיליון חברים, עם אף אחד אין קשר“ היא ביקורת עדינה על מציאות דיגיטלית רועשת שבה יש נראות, לייקים, שמות – אבל מעט אינטימיות אמיתית. הבדידות כאן אינה תוצאה של היעדר אנשים, אלא של היעדר חיבור.
במקום לברוח, הדובר בוחר: "הרמתי כוסית עם כל השדים שלי“, "דייט עם עצמי זמן חשבון נפש“ – זו אינה הדחקה, לא האשמה, אלא התבוננות. זה שינוי ביחס ל"אדם שבור" שבו הכאב היה בעיקר מקום של תקיעות. אז כאן יש כבר תנועה – איטית, אבל קיימת.
הפזמון – "חוזר לעצמי, יותר לא בורח“ הוא הצהרה של כוונה, לא של ניצחון. הוא לא אומר: יצאתי מזה אלא: אני מנסה. המשפט: "כל הכאב הזה גל שיחלוף“ הוא מלא תקווה – אך גם זהירה. גל יכול לחזור, אבל הוא גם יכול בוחר באופטימיות מתונה. בעוד "אדם שבור“ נמצא יותר בשלב האבחון, "חוזר לעצמי“ כבר נמצא בשלב ההחלטה להתחיל לזוז.
אפשר לטעון שהשיר נשען על דימויים שחוקים („שדים“, "גל שיחלוף“,) לא מחדש שפה לירית. עם זאת, החוזק שלו הוא בכנות ובהגשה. עדן חסון לא מנסה להמציא עצמו מחדש – אלא לחדד קו אישי שהוא מאמץ נכון לכתיהת השיר הזה. הוא עושה את זה במיד־טמפו מלודי, סלסול עדין, עיבוד מזרח-מערב מעבר מוכר לטון גבוה בפזמון. המבנה הזה מדגיש את הפער בין בתים – מופנמים, כבדים ופזמון – פתוח יותר, רגשי, מבקש אוויר כמו נשימה עמוקה אחרי הרבה מחשבות.
"חוזר לעצמי“ הוא שיר על תהליך, לא על פתרון של אדם שמבין שהוא העוגן של עצמו – גם כשקשה. זה שיר שקט יחסית, אך עמוק, שמדבר לדור שלם שמנסה לתפקד, לחייך, לעבוד – ובפנים לפעמים מרגיש אבוד.במילים פשוטות: לא שיר של ניצחון – שיר של התחלה.
עדן חסון חוזר לעצמי
לא יצאתי מהבית, אני לא במוד רגיל היום.
עוד סיגריה במרפסת, שבע קפה שחור
אין לי חום אבל מרגיש טיפה טיפה חולה היום
מים חמים על הגב ישטפו הכל.
מיליון חברים, עם אף אחד אין קשר.
כשכולם יצאו נשארתי בחדר,
הרמתי כוסית עם כל השדים שלי.
דייט עם עצמי זמן חשבון נפש
הרבה אנשים הסתירו תשמש
עכשיו קצת גשום ובסוף..
חוזר לעצמי, יותר לא בורח
לילות עצובים, הלב לא שוכח
כל הכאב הזה גל שיחלוף.
פעם עצוב, פעם שמח
בקרב על עצמי אני חייב לנצח
איך הדמעות זולגות,
כולי מלא כוונות טובות.
כולם מדברים עליך
וואלה לא תמיד הכל זה טוב
יום אחד אתה בעסל
ויומיים אתה בעסלון.
אין כיוון אבל אתה עמוק בפנים מקווה לטוב,
למשהו שיוציא אותך מתוך הלופ של הלחשוב.
מיליון חברים, עם אף אחד אין קשר.
כשכולם יצאו נשארתי בחדר,
הרמתי כוסית עם כל השדים שלי.
דייט עם עצמי זמן חשבון נפש
הרבה אנשים הסתירו תשמש
עכשיו קצת גשום ובסוף..
חוזר לעצמי, יותר לא בורח
לילות עצובים, הלב לא שוכח
כל הכאב הזה גל שיחלוף.
פעם עצוב, פעם שמח
בקרב על עצמי אני חייב לנצח
איך הדמעות זולגות,
כולי מלא כוונות טובות.
