האם אפשר להלחין ולשיר תחושה אפוקליפטית? תקשיבו לשיר הזה. עומר קורן מנסה לשדר אותה. התזמור האלקטרוני, הטון הנלאה מייצרים את האווירה ההזויה. משהו קרה, אבל יש נתק. היא לא עונה. המעלית נתקעה במפלס התחתון. אנשים רצים במדרגות. המילים אינן מנסחות במדויק את המתרחש. הצלילים מנסים, באים במקומם. מנסרים את האוויר. הערפול משתלט.
יש כאן סרט מתח. הקצב, התזמור, האפקטים. תחושו את הדרמה, את המשהו-הלא-ברור-שהתרחש. עומר קורן הוא המקשיב החרד והמתפעם. הצלילים נעים בין מפוקחות להזיה. המנגינה מתפתלת בין המילים, הביט האלקטרוני מניע את הסיפור כזמן שאוזל. שני האלמנטים (מנגינה וקצב) חוברים ליחידה מלוכדת שמשדרת את הנרטיב ואת התחושה.
עומר קורן קרוב מאוד לפעימות הלב שמניעות את הסיפור. הוא לגמרי שם, והמוסיקה משדרת את עוצמת החוויה הטראומטית. תרצו מהמובחרים ששמעתי לאחרונה במדור ה"אלטרנטיבי". אחר. מיוחד.
*** עומר קורן: "במהלך השנים חזרתי להקלטות השיחות האחרונות של קורבנות מגדלי התאומים לאהובים שלהם, רגע לפני שהם קורסים והם מוצאים את מותם. אני לא יודע למה הייתי מאזין לזה בריפיט ומה בדיוק מצאתי בזה, אבל ככה העברתי את הלילות שלי בתיכון, מחדד לי כמה אכזרית האנושות. באחת מהשיחות האלה האישה צועקת לבעלה שוב ושוב ש"משהו קרה, לא כל כך ברור לי מה", רק שנורא חם לה. השיחה מתנתקת ומשאירה את הבעל על הקו המום. השיחה הזו כתבה את 'משיבון'."
עומר קורן משיבון (לציון 20 שנה לאסון התאומים)
משהו קרה/ לא כל כך ברור לי מה זה היה/ למה היא לא עונה לי כשצריך?
הייתי משאיר הודעה במשיבון/ אבל טרם נמצא הניסוח הנכון
תבוא אל אמצע הדרך/ אני שם
משהו קרה/ לא כל כך ברור לי מה/ משהו חזק
הרצפה היא תהום/ התקרה היא אלכסון/ המעלית נתקעה במפלס התחתון
יש מאות אנשים שרצים במדרגות/ פחדתי שאת תשמעי את הצעקות
תבוא אל אמצע הדרך/ אני שם
