מה עושה כאן הפיג'מה? יש כאן ערימה של תלונות. גבר ששתק כשהיא צועקת עליו. רואה את הכעסים ל בתוך המאפרה. הכל נהיה קטן מול הבלאגן הגדול איתו. אבל הפיג'מה? אני שובר ראש למה התכוון סיעור המוחות ששרבט את המילים. יש מצב שהיא חיכתה לו בעבר מחוץ לבית לבושה בפיג'מה?
ענבל ביבי שרה טראומה של אוהבת סובלת שהחליטה לחתוך מתוך הכרה לא לחזור אליו, אלא להתמקד בעצמה.
ביבי לוחשת בפתיח, ובהמשך עולה על הנתיב המרכזי בקצב מתגבר, מנגינה קליטה שמכילה את הכאב, אבל גם השמח באוריינטציה של פופ מיינסטרים ים תיכוני. הטונים הזכירו לי כמעט מיידית את עדן בן זקן, וזה לא ייאמר לזכותה של ביבי. אחד הדברים שמייחדים את ענבל ביבי הוא האותנטיות שלה. כאן זה לא מורגש, לא ממציאה משהו שיבדל אותה כזמרת יוצרת עצמאית, ועדיין השיר בעיבוד ובהפקה הזו – הוא ככל הנראה להיט שיקדם אותה מסחרית.
ענבל ביבי פיג'מה
אתה מספר עליי/ שיש לי בעיות של עצבים
אולי כי רציתי אותך ורצית אחרת
איך אפשר להישאר שפויה / עם גבר ששותק אפילו כשצועקת עליו
אין לי עוד אוויר נחנקת אין חמצן / בורחת שוב אל המרפסת
ורואה את הכעסים שלך בתוך מאפרה
אני לא מבינה אותך
לא אחכה לך למטה בפיג׳מה/ בוכה את החיים
לא אעצור את העולם שלי / כי הגעת
מאמי למה לי?/ העולם שלי
תספר אולי/ תפגע בי בסיבוב/ אתה רשע מידי
לא עשיתי דבר רק רציתי את הלב שלך/ בין ידיי
דמיינתי לי חיים/ הכל נהיה קטן מול כל הבלאגן איתך
לא אחכה לך למטה בפיג׳מה/ בוכה את החיים
לא אעצור את העולם שלי / כי הגעת
מאמי למה לי? /העולם שלי
לא אחכה לך למטה בפיג׳מה/ בוכה את החיים
לא אעצור את העולם שלי כי הגעת
מאמי למה לי?
העולם שלי/ העולם שלי/ העולם שלי
