. אהבה להורים היא אחד הרגשות הבסיסיים ביותר שיש, אך לעיתים אנחנו חווים תהליך של התפקחות מאוחרת כלפיהם, במיוחד כאשר אנחנו מתבגרים ומבינים יותר על חייהם, המורכבויות שלהם, והאופן שבו הם השפיעו עלינו. התפקחות מאוחרת יכולה לנבוע מהבנה עמוקה יותר של מי הם כהורים וכבני אדם נפרדים מאיתנו, עם חולשות, קשיים וחוויות חיים משלהם.
ענת מלמוד שרה ברגישות אהבה לאבא מתוך התפקחות זו אהבה מחודשת, אולי עמוקה יותר, שמבוססת על קבלה והבנה של ההורים כחלק מעצמנו.- סוג של אהבה ובגרות שלא תמיד קיימים בגיל צעיר.
מלמוד מצליחה במוסיקה הזו לשרטט היטב את גילוי האהבה דרך חלום, געגועים, תחושה חדשה שמציפה. המנגינה והשירים מגיעים ממקום של אמת, והעיבוד כמו ההפקה האקוסטיים יוצרים את אותה תחושת התבהרות רגשית כנה ואמיתית.
ענת מלמוד שיר לאבא
חלמתי על ספסל/ שצף בלב הים
אתה ישבת שם/ וצעקת לי/ את יכולה לעוף/ יותר גבוה, יותר גבוה
באמצע הלילה / אני קמתי בוכה / וחיכיתי ערה עד הבוקר
רק לשמוע שוב/ את הקול שלך
כמה הזמן קצר / כמה אתה יקר/ לבלות איתך
כמה אני רוצה/ בלי שתגיד דבר/ לאהוב אותך
באמצע הלילה / אני קמתי בוכה / וחיכיתי ערה עד הבוקר
רק לשמוע שוב/ את הקול שלך
כמה הזמן קצר / כמה אתה יקר
לבלות איתך/ כמה אני רוצה/ בלי שתגיד דבר/ לאהוב אותך
עכשיו רואה/ את כל מה שנתת לי / והתחבא מאחורי שתיקות
כל האהבה שלא ידעת/ להביע במילים/ דוחפת אותי לעלות
לעלות
