כל אמן מכיר את הדף הלבן והריק. כל עשיית אמנות מתחילה בו, ואין סיפוק גדול יותר מאשר להפוך את הפיסה הלבנה לפיסה צבעונית ומלאה בתוכן. ממלאים את הדף הלבן מתוך מקומות פנימיים ועמוקים שבנפש, מתוך שאלות שאנחנו שואלים את עצמנו, מתוך הרצונות והשאיפות שלנו ומתוך התפיסה העצמית שלנו. ערן ויץ בחר באמצעות פיטר רוט בנייר יפני איכותי. כל מה שהוא זקוק לו. תנו לו דיו ומכחול, נייר יפני, ויש לו הכל. הטיול בלילה הערפילי יגיע למקום הזה.
הלחן הנוגה היפהפה, השירה הלא משויפת, המאוד אינטימית מכילים את המוטו, גם את החיוך שמאיר בחושך. את כל מה שיש לו. מוסיקה שמגיעה ממקום אישי מאוד, עמוק מבפנים. ה"מה שיש לו" מתנגן במהלך סלואו צנוע, טהור, מכוון למקום הזה, שהכי מדייק במהות הישות שלך. השיר הוא אנטיתזה לתקופה שבה האינסטנט המהיר משתלט על כל חלקה.
ערן ויץ כמו מחזיר לקווי מתאר אומנותיים נקיים מהמוניות וממסחור.
ערן ויץ נייר יפני במאי ויוצר הקליפ: יניב גריידי
טיול בלילה ערפילי/ ורוח שרה חרישית/ בכל רחוב בניין מוכר, כן
דרך משקפיים עגולים/ מסנן את רוב המבטים/ חיוך אחד מאיר בחושך
אם שואלים, זה מה שיש לי/ ויש לי הכל, כלום לא חסר לי/ דיו ומכחול, נייר יפני
זיכרונות שומר במגירה/ איזה מזל גדול שיש לי אותה/ הלב שלי נמס ממנה
אם שואלים, זה מה שיש לי/ יש לי הכל, כלום לא חסר לי/ דיו ומכחול, נייר יפני
