אחרי שצפיתי ב-8 פרקי הסדרה המצוינת – The Eddy בנטפליקס בבימויו של זוכה האוסקר, דמיאן שאזל (2 פרקים ראשונים), אני מגיע לאלבום פס קול הסדרה עם שירים שנכתבו והופקו על ידי זוכי פרס הגראמי גלן באלארד, ורנדי קרבר. מוסיקה היא ללא ספק מרכיב מאחד מרכזי ב – The Eddy, בהיותה החוט המחבר בין סיפורי העלילה השונים. האלבום הוקלט בשידור חי על הסט, המוזיקה מבוצעת על ידי להקת "אדי קאסט בנד" בעלת מערך נגנים בינלאומי – המתופף לאדה אוברדוביץ' מקרואטיה, נגן הבס דמיאן נואבה קורטס מקובה, נגן הסקסופון ג'ואי אומיסיל מהאיטי, לודוביץ' לואי מצרפת בחצוצרה, רנדי קרבר בפסנתר והזמרת ג'ואנה קוליג שגם מככבת בסדרה כזמרת של הלהקה.
The Eddy הוא מועדון ששוכן בפריס. לא במרכז הנוצץ של העיר, אלא בשוליים האפורים והמרוששים. מנוהל על ידי פסנתרן הג'אז הווירטואוזי אליוט (אנדרה הולנד) שנמלט מניו יורק לאירופה כאשר בנו הצעיר נפטר, וחברו פריד (טהר רחים), שהאופטימיות שלו עומדת בניגוד גמור לרוחו של חברו המבואס. זהו עולם של מהגרים ויצאניות המאוחדים ביכולתם להיפגש ולעשות מוזיקה, יש ניצוצות של תקווה, כאשר מנהל מכובד מופיעים בחלק האחורי של הקהל כדי לנסות לחפש כשרונות. הוא מנסה לשכנע את אליוט לחזור לבמה ולעשות את מה שהוא עושה הכי טוב.
העלילה מעט כחושה לסדרה של שמונה שעות. מה שיש במקומה אלו הפסקות גדולות לאפשר לצוות השחקנים – שהם כמעט כולם מוזיקאים או זמרים מוכשרים, לנגן ולשיר קטעי ג'אז שלמים. כל המנגינות מקוריות וסצנות הביצוע והחזרות שולטות. הן מצולמות לעיתים באריכות כזו ובפירוט, כך שהמוזיקה מקבלת הבלטה אותנטית משמעותית בתוך הסיפור.
המופלא בסדרה הוא שכל הדמויות כולל הנגנים משדרות אמינות ממדרגה ראשונה. נוצרת גם דינמיקה בה ניתן לראות מוזיקאי ג'אז מתרבויות שונות משלבים את היכולות שלהם כדי ליצור משהו ייחודי מענג.
הפסקול של "האדי"הוא ג'אז אמצע דרך חוצה סגנונות. הוא מציג להקה אמיתית שמנגנת שירים שנכתבו במיוחד עבור הסיפור בסדרה, ולכן היא משקפת את אישיותם, התקוות והרצונות של הדמויות.
אפשר ליהנות מפס הקול גם בלי לצפות בסדרה. בחלקה הגדול המוסיקה עומדת בפני עצמה, אבל החיבור אטרקטיבי מאוד לא רק לאוהבי ג'אז.
