זה היה הערב של ריי Raye, שעשתה היסטוריה בטקס פרסי הבריט וזכתה בשישה מתוך שבעת הפרסים להם הייתה מועמדת – והשיגה את שיאי הזכיות בפרס הזה בטקס אחד של Blur, אדל והארי סטיילס שזכו בארבע זכיות. היא גם האישה הראשונה שזוכה בתואר כותבת השירים של השנה.
רייצ'ל אגאתה קִין, זהו שמה המלא, אספה את הפרסים שלה יחפה ואמרה: "האמן שהייתי לפני שלוש שנים לא היה מאמין שאני בשליטה – עכשיו אני הבוס של עצמי".
הפרס הראשון של ריי בערב הזה הוענק לה על שיר השנה Escapism. בהמשך עלתה לקבל את הפרסים על אמן השנה, אלבום השנה – "My 21st Century Blues", האמן החדש, מופע הפופ, מופע האר-אנ-בי, יוצרת השנה.
פרסי הבריט זה היה הערב של ריי – Escapism
ריי נוכחת בתעשיית המוסיקה מאז שהייתה נערה. למתבונן מזדמן, נראה היה שהדברים הולכים כשורה. היא כתבה לשמות גדולים כמו ביונסה, ליטל מיקס וצ'רלי XCX. היא הפיקה תקליטים עבור ריהאנה וג'ון לג'נד. היא שיתפה פעולה עם סטורמי ודיוויד גואטה. שירים כמו You Don't Know Me ו- Secrets נמכרו מספיק כדי לקנות לה בית, אבל, כאמנית סולו, המוזיקה שלה נדחתה כל הזמן.
ב-2021, חמש שנים אחרי שחתמה על חוזה של ארבעה אלבומים עם חברת התקליטים Polydor, הלייבל עדיין סירב לשחרר את הבכורה שלה.
בלי לדעת מה עוד לעשות, ריי שיתפה בדמעות בסרטון וידאו לרשתות החברתיות את התסכול שלה.
עשרות להיטים פוטנציאליים "ישבו בתיקיות ואספו אבק", היא אמרה, בעוד שאחרים נמסרו לכוכבים גדולים יותר. "אני עדיין מחכה לאישור שאני מספיק טובה".
ההחלטה לפרסם את הסרטון הזה "בכלל לא הייתה מתוכננת", אמרה מאוחר יותר ל-BBC. "זו הייתה יותר זעקה נואשת להיות חופשיה".
"עשיתי כל מה שפולידור ביקשו ממני, החלפתי ז'אנר, עבדתי שבעה ימים בשבוע", אמרה. "או שהם מקשיבים לי עכשיו או שדרכנו נפרדות והם יכולים לחסוך לעצמם את כאב הראש הזה.
תגובתו הפומבית של פולידור הייתה סימפטית. דוברת החברה אמרה כי החברה "עצובה" בשבילה, ויצרה קשר עם המנהל של ריי (למעשה אביה, פול) כדי "להציע את תמיכתנו המלאה". אבל מאחורי דלתיים סגורות, הם אמרו לריי להפסיק להתראיין.
בסופו של דבר הם הגיעו להסכמה. ריי השתחררה מהחוזה שלה, והורשה לה לשמור את השירים שכתבה. ביניהם היה Escapism, שיר אפל ולוהט, שנכתב ממעמקי הייאוש שלה תוך נטילת תרופות סמים והתמסרות לסקס חסר משמעות.
פולידור לא אהבו לשמוע שריי משמיעה את Escapism ללייבלים אחרים. בסופו של דבר ריי שחררה את השיר באופן עצמאי. הוא הפך מיד לוויראלי ב-TikTok, וכעבור עשרות מיליוני האזנות stream הוא הגיע למקום הראשון.
בהמשך, הזמרת הוציאה את אלבומה המיוחל, My 21st Century Blues. שהראה את יכולתה לגשר בין היפ-הופ בין ג'אז, סול, היפ הופ, דאנס וגוספל מבלי לאבד את תחושת הזהות שלה.
עד סוף השנה הוא נמכר ביותר מ-60,000 עותקים והיה מועמד לפרס מרקורי. לפני ה"בריט", היא כבר זכתה בפרס כותבת השירים הנחשקת של השנה.
"זה פשוט נפלא כשאתה מצליח להוכיח שאנשים טועים", אמרה על הצלחתה. "זה רק מראה שאתה צריך לגבות את עצמך, לא משנה מה אנשים אומרים לך."
"אסקפיזם" מתאר את הרגע שבו היא הגיעה לשפל הקרקע, שאפה קוקאין במוניות עם זרים ומקווה לילה ה אחד אחד יגרום למחשבות הרעות להיעלם. רק כשהיא התחברה מחדש לכנסייה היא חילצה את עצמה מהתהום.
"וכשהתפכחתי, הבנתי מה עשיתי לעצמי… לנסות להיות מישהו שהם רוצים שאהיה."
ההתפכחות היא שהולידה המחאה הדרמטית שלה נגד פולידור וגם הניעה את המסע שלה לעצמאות.
דלתות שהיו סגורות נפתחו לפתע. היא הופיעה על בימת הפירמידה של פסטיבל גלסטונברי, זכתה בפרס "איבור נובלו" על "אסקפיזם", וסיימה את סיבוב ההופעות שלה בהופעה ענקית בטלוויזיה ברויאל אלברט הול. המועמדויות והזכיות המדהימות שלה מסמנות את הגעתה המאוחרת של ריי לפסגה.
"סוף סוף, אני כאן, שולטת בקריירה שלי".
