צ’ארלי ביירד הגיטריסט מאוהב בבוסה נובה ובשירים של קרלוס ג'ובים, ואחרי כתריסר אלבומים שהקדיש לסגנון, הוא הולך על עוד אחד. ביירד משתף זמרת נפלאה, מושה אדנט, שאני שומע בפעם הראשונה בקטעים "סו דנסו סמבה" ו"פוטוגרפיה" בסגנון השירה של אסטרוד ג'ילברטו.
עברו 18 שנים מאז שהגיטריסט הגדול הזה נפטר, אבל המוזיקה שלו תחיה לנצח. בניגוד לרוב גיטריסטי הג'אז, צ'ארלי ביירד ניגן בגיטרה קלאסית, תוך שימוש בטכניקת סגנון אצבע.לפני שנים הוא חבר ל-Stan Getz הנהדר, ויחד הם יצרו אלבום בשם "Jazz Samba", שתרם מאוד לחבר נפלא את המיינסטרים ג'אז ומוזיקה ברזילאית. תזהו כמה מהמנגינות, "So Danca Samba", "Desafinado" ו-"Meninha Flor", אבל גם הפחות מוכרים נטמעים נפלא בתמהיל הזה. .
הפריטה שלו ב"ההשראה שלי" מסבירה מדוע הוא נחשב לאחד המאסטרים הלא ברזילאיים של גיטרת הבוסה. חיבור של מסורת, פולק ולהיטים. סקוט המילטון בטנור סקסופון מוציא טונים שמזכירים את סטן גץ, גדול המאסטרים של הבוסה. מומלץ בחום.
