זהו אחד השירים המשמעותיים הנוקבים ביותר שנכתב אחרי השבעה באוקטובר, והוא לאו דווקא פוליטי. קאשי את גלעד ויטל (לשעבר "שוטי הנבואה") עוסקים במהות הקיום במקום הזה, עולם מטורף, כאוטי, שבו אין לך ברירה אלא להיות אדון לגורלך.  "מה זה חיים? לוויות?/ מי יקח אחריות על כל הטעויות?/ מי ילמד לרפא לבבות?", תמה הראפר, רועי קאשי בטון דרמטי נסער. "כיפאק למי ששרד/ מצדיע למי שמרד/ נשארנו לבד בקרחון/ ומי פה יבכה אחרון?"
סרקזם הראפ יתחלף בפזמון מלודי מושר יחדיו שמותיר אור תקווה בקצה מנהרת האפלה: "לא נעלה לבד/ לא נילחם בפחד/ כל עוד נלך אחד/ גוף שהולך ביחד". הפזמון הנשמע כתפילה בסגנון עדות המזרח – הוא אקט מנוגד שיש בו רוך ונחמה מסוימת, המגובה במשפט: "נבנה מחדש את הכל ונתחיל מחדש ת'מסע/ כי אין לנו חוץ מעצמנו כלום/ עם לבדד ישכון מעפר נקום" – זו התקווה שלאחר הייאוש.
הראפ המלודי מאפשר לקאשי להביע רגש בצורה שונה, לחבר כאב, מחאה ונחמה, בניגוד לראפ מסורתי מחוספס ובוטה מוזיקלית, כאן החיבור מייצר את הנרטיב המאוזן משהו שקאשי רצה לשדר בצורה מופלאה אחרי ארועי אוקטובר 23. . קאשי משתמש בראפ הזה  ככלי לביטוי אישי ולאומי להעברת  תחושות, מסרים וביקורת חברתית. מבטא קול עמוק של כאב וזעם, אבל לא נואשות טוטאלית.

*** קאשי זמר וראפר בקע בסצנת ההיפ הופ הישראלית לפני 2 עשורים עם הלהיט "בוא ניקח דברים" , ומאז שיתף פעולה עם אמנים כמו אברהם טל, רביד פלוטניק, איזי, רביד כחלני.  חזר בשנים הוציא שירים כ"אינדי–יעני" ו"נמשיך ללכת" וגם "פתטמר" של רביד פלוטניק בו הם משתפים פעולה (קאשי גם הצטרף לסיבוב ההופעות האחרון שלו). הואמוכר בזכות הסגנון הייחודי שלו והמילים המורכבות בשיריו, בהם הוא מבטא  תחושות של תסכול, קשיים בחיי היום-יום, ומאבקים אישיים, מה שהופך את השירים שלו לאותנטיים..
שיריו של קאשי משלבים לעיתים קרובות אלמנטים של ראפ עם השפעות ממוזיקה ים-תיכונית ואלקטרונית, מה שנותן להם צליל ייחודי. הוא זוכה להערכה על היכולת שלו לשלב בין תוכן עמוק לבין מקצבים קליטים, והוא נחשב לאחד הקולות העולים בסצנה המוזיקלית המקומית.

קאשי נלך אחד מארח את גלעד ויטל בימוי צילום ועריכה קליפ : מיכאל מילובידוב

נשארתי  ציור של עצמי/ כאוס בתוך עולמי
עוד נולדים ילדים / לעולם מטורף/ מי ילמד אותם לחיות?
מה זה חיים? לוויות?/ מי יקח אחריות על כל הטעויות?/ מי ילמד לרפא לבבות?
עוד נסיון כנה אחד/ ללמוד ללכת לבד
כיפאק למי ששרד/ מצדיע למי שמרד/ נשארנו לבד בקרחון/ ומי פה יבכה אחרון?
גופות אחינו שרועים לרגלינו/ רוחנו תקום מאסון/ אנחנו זו שארית הפליטה/ שתותיר אחריה סיפור
זמננו קצוב, השליחות לפנינו/ דמנו אסור/ עוד המבוך לא פתור/ עוד לא סללנו כאן שביל לילדינו (אמן)
בתוכנו שנאה לא נכיל

כמה דרכים כבר הלכתם?/ מי יראה לי/ מי יראה לי, מי יראה, מי?
כמה משיחים כבר משחתם?/ אין אני לי, אין אני לי, אין אני לי

לא נעלה לבד/ לא נילחם בפחד/ כל עוד נלך אחד/ גוף שהולך ביחד
הם ינסו אותנו, כן, כן, כן/ אנו נגיב אחרת/ רק נאמין עוד באמת/ עוד לא נגמר הסרט

עבר עלינו וואחד סרט טורקי/ זה קפץ מגג וזה כבר מקיא
בנינו בניין וגילינו סדקים/ שלא נמצא ת'עצמנו
מתרפקים על זיכרונות מתוקים/ מתרסקים על הריסות חיינו/ ימשיכו פה בלעדינו
אחריות כבדה עלינו מי יספר סיפור חיינו?
אין לדפוק סיבוב פרסה/ אל תגיד לי בוא ניסע
נבנה מחדש את הכל ונתחיל מחדש ת'מסע
כי אין לנו חוץ מעצמנו כלום/ עם לבדד ישכון מעפר נקום
אין לנו חוץ מעצמנו כלום

לא נעלה לבד/ לא נילחם בפחד/ כל עוד נלך אחד/ גוף שהולך ביחד\

העצבות לא תסתיר את האומץ/ הכאב לא יכסה אהבה
והאבל לא יסגור את ליבנו/ הימים עוד יחדשו ת'תקווה/ והלב הוא לא קשה, זה הצער
רק השמש עוד תמיס מכאובים/ חום האש עוד יחטא את התער
כבר רואים סימן מבין כוכבים

לא נעלה לבד/ לא נילחם בפחד/ כל עוד נלך אחד/ גוף שהולך ביחד
הם ינסו אותנו, כן, כן, כן/ אנו נגיב אחרת
רק נאמין עוד באמת/ עוד לא נגמר הסרט

רועי קאשי פייסבוק