המצב התודעתי אומר: הפנטזיה של חיים בצפון הפכה מציאות מבאסת של תחושות ניכור. ("רפואה סוג ד'… אותו ראש עיר כבר שלושים שנה). נפתלי קון מעלה את התובנה לכביש הראשי לא רק לטובת מזדהים מדופרסים מהצפון, אלא בראש ובראשונה למיטיבי נהיגה בפקקים, שחפצים במוסיקה מדליקה.
הדכדוך בפתיח הופך לדאנס מלודי מענג המשלב דיבור כתוספת ראפ אפקטיבית. השילוב מצליח לחדד את התובנה, להוציא את קון נגיש, באופן שהסיטואציה מעלה חיוך במקום שתסחוט השתתפות בצערו.  קון יצר נרטיב שהופך אמירה על המחשבות והתחושות שלו לפופ עשיר מחייך ומענג.

קון ככה לבד

נכון אמרנו ננסה כיוון שונה/ נטפס על איזה הר יפה, ככה לבד.
נעמוד מהצד, שלי לעתים זה מרגיש אחר/ גם אם הראש לא תמיד זוכר/ ככה לבד, רק אני ואת.
יאוו כל הז.. זה לגדול בצפון/ יש לי חורים בהשכלה עד היום
רפואה סוג ד ( זה בסדר ) סבתא בסלון ( אני בחדר )/ אותו ראש עיר כבר שלושים שנה/ אותה המנגינה.

נכון אמרנו מעכשיו נתחיל לחיות/ נשים בצד את כל הדאגות/ ערומים במיטה עד הבוקר שבא
מהר, אמרנו ננסה להישאר/ ואם צריך אז נטפס יותר/ לבד מול כולם/ רק אני ואת
אז ירדתי לסיבוב בשכונה/ העתיד כאן שביר את מבינה/ אבטלה גואה ( בשצף ), אבא שוב צועק ( אין כסף )
הכל יקר גם אהבה, רצית לצחוק אך את בוכה.

נכון אמרנו ננסה כיוון שונה/  נטפס על איזה הר יפה, ככה לבד/ נעמוד מהצד, שלי לעתים זה מרגיש אחר
גם עם הראש לא תמיד זוכר/ ככה לבד, רק אני ואת.
התעוררתי מוקדם, במצב סביר/ הטלפון מהבנק אותי העיר/ זאת אותה פקידה ( מעצבנת )/ אתה חייב לבוא אדון קון, היא אומרת
אז יצאתי לרחוב להוציא מזומן/ הכספומט אמר לי/ פיס אוף מאן/ ככה לבד.

נכון אמרנו ננסה כיוון שונה/ נטפס על איזה הר יפה, ככה לבד/ נעמוד מהצד, שלי לעתים זה מרגיש שונה
גם עם הראש לא תמיד עובד/ ככה לבד/ רק אני ואת.

נפתלי קון פייסבוק