"רגעי קסם" היתה מהתוכניות המובילות של רשת ב' הרדיו של פעם עסק הרבה בנוסטלגיה. על האוסף הזה שיצא ב-1992 חתום גלעד בן ש"ך. את התוכנית עצמה ייסד אפרים וייל בראשית שנות ה-80. אחריו באו אמיתי נאמן, עליזה דישטניק, חיה זל וגדי לבנה.
האוסף מזמין לצאת לסע נוסטלגי 65-70 שנה לאחור. מוסיקה נוסטלגית ומתוקה לסבא וסבתא, לאבא ולאמא, לדור המבוגר, לגיל הזהב, שירי נערותם ואהבותיהם הראשונות… אי שם בחמישים.
רקע: הרוקנרול שולט במוזיקה הפופולרית באמצע שנות ה-50 ובסוף שנות ה-50, ומתפשט במהירות לשאר העולם. מקורו נעוץ בעירוב בין ז'אנרים מוזיקליים שחורים שונים של אותה תקופה, רית'ם אנד בלוז ומוזיקת גוספל עם קאנטרי ופופ.
בשנת 1951, התקליטן אלן פריד החל להשמיע מוזיקת רית'ם אנד בלוז לקהל רב-גזעי, בקליבלנד, אוהיו, והוא הראשון להשתמש בביטוי "רוקנרול" כדי לתאר את המוזיקה.
שנות ה-50 ראו את צמיחת הפופולריות של הגיטרה החשמלית שפותחה והפכה לפופולרית על ידי לס פול. להיטיו כ – "How High the Moon", ו-"The World Is Waiting for the Sunrise", סייעו להתפתחות סגנון נגינה ספציפי של רוקנרול שאפיין אמנם כצ'אק ברי שנחשב לאחד מחלוצי מוזיקת הרוקנרול,. הוא פיתח את האלמנטים העיקריים שהפכו את הרוקנרול לייחודי, בקרב הנוער דאז. הוא שהכניס סולואי גיטרה ומופעי ראווה ששישפיעו על הרוק שלאחר מכן. עשור קודם לכן, האחות רוזטה ת'ארפ מיזגה גוספל ובלוז, המציאה גיטרה רוקנרול חשמלית על ידי פיתוח ביטויים מתוחכמים ששימשו את הבסיס לסגנון גיטרות הרוק האיקוני של שנות ה-50 ואילך.
האוסף הזה אינו מייצג את המהפכה, לא את אלביס פרסלי, צ'אק ברי, ביל היילי והקומטס, בו דידלי, פטס דומינו, ליטל ריצ'רד, ג'רי לי לואיס, ביג ג'ו טרנר וג'ין וינסנט. הנ"ל שחררו את להיטי הרוקנרול המוקדמים בהשפעת הרית'ם והבלוז. הוא נטuע חזק במיינסטרים של אותם ימים. פט בון הפך לאחד האמנים המצליחים ביותר של שנות ה-50 עם ה"קאברים" שלו בהשפעת הפופ שמושפע ריתם נ' בלוז כמו "Two Hearts, Two Kisses ובלדות כ – April Love. בון התמקד בקאברים של להיטי R&B שחורים, גרסאות הכיסוי שלו של האמנים המקוריים הצליחו יותר מהמקורות. גישת הפופ המסורתית של בון לרוקנרול, יחד עם הדימוי הכל-אמריקאי והנקי שלו עזרו להביא את הסאונד החדש לקהל רחב הרבה יותר.
54 השירים באוסף שערך גלעד בן ש"ך אינם מייצגים את מהפכת הרוק, אלא תמהיל שבין פופ אמצע הדרך, אמנים יותר "נקיים", שחקנים, בדרנים ואלילי נוער כמו פול אנקה, ג'וני דנקן, קליף ריצ'ארד, זמרות כדוריס דיי, פגי לי, קוני פרנסיס, פטולה קלארק, ג'ולי לונדון שכבשו את המצעדים, שלישיות ורביעיות מצליחות כקינגסטון טריו, ארבעת האסים. מצד אחר: תזמורות של מוסיקה קלה של אדמונדו רוז, מנטובני, רון גודוון, ג'ין מדינגר, נגיעות בפופ הלטיני כמו "מרינה" בביצוע רוקו גרנטה האיטלקי.
מי שמע עלה אחים פרטריני – The Fraternity Brothers? – במקור מניו יורק אך גדלו בלוס אנג'לס. שבתחילת 1957 בעקבות חוזה וזה עם Verve, הם יוצרים את הסינגל הראשון ולהיטם הגדול Passion flower. לא בטוח ששמעתם על ג'יורג'יה גיבס, גאי מיטשל, כריס בארברס ג'אז בנד.
במסע במנהרת הזמן עוצרים ליד כמה מהזמרות שחקניות הגדולות של אותה תקופה:
לזלי קארון – שחקנית קולנוע וטלוויזיה ורקדנית צרפתייה זוכת פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר לשנת 1962.
פטי פייג' – זמרת אמריקאית פופולרית בעיקר בשנות החמישים, עם מכירות של למעלה מ-100 מיליון תקליטים, כלומר בעלת כמות המכירות הגבוהה ביותר בעשור זה. ייחודה של פייג' היה בשילוב מוזיקת פופ עם מוזיקת קאנטרי והרצת שירים במקביל במצעד הפופ ובמצעד הקאנטרי.
ארת'ה קיט – הייתה זמרת, שחקנית וכוכבת קברט אמריקאית. להיטה הגדול ביותר היה שיר חג המולד שהקליטה בשנת 1953 "Santa Baby". זכתה בשני פרסי אמי. י אורסון ולס כינה אותה "האשה המסעירה ביותר בעולם"/
שרה מונטיאל הייתה שחקנית וזמרת ספרדייה, דמות נערצת בספרד. הופיעה בסרטים בספרד, מקסיקו וארצות הברית.
קונ י פרנסיס – קונצ'טה רוזה מריה פרנקונרו ידועה בשם קוני פרנסיס מאז הופעותיה הראשונות בטלוויזיה בגיל העשרה, הצלחתה הגיע למכירות כוללות של למעלה מ-100 מיליון תקליטים.
פרנקי ליין היה מכוכבי התקופה, נציג הדור של איטלקים-אמריקנים שהצליחו, כמו חבריו פרנק סינטרה ופרי קומו. במהלך חייו מכר כ-250 מיליון אלבומים, והיה פופולארי במיוחד באנגליה, שם שירו " I Believe" כיכב בראש המצעדים למשך 18 שבועות. כאן הוא מיוצג ע"י להיטו My Little One. כנ"ל דין מרטין, וזמר, הקומיקאי ושחקן הקולנוע ממוצא איטלקי, ששיתף פעולה עם ג'רי לואיס כצמד קומיקאים במשך עשור ולאחר מכן היה חלק מחבורת הזמר והמשחק "ראט פאק" יחד עם פרנק סינטרה וסמי דייוויס ג'וניור. הבריטון של טנסי ארני פורד היה סימן ההיכר הבולט בלהיט הענק "16 טון" של שנות החמישים, אלא שבאוסף הזה הוא מיוצג ע"י Cry Of The Wild Goose. . מצד אחר: זמרי הבלדות של הקונטמפוררי פופ כמו פרי קומו, פול אנקה, הפלטרס וגם זמרי הג'אז כשרה ווהן, לואי ארמסטרונג.
אוסף של סלט ושאר ירקות, חסר כיוון ז'אנרי, נוטה לקיטש, למתקתק, לאיזי ליסנינג, ללטיני הקל. מנהרת זמן סתמית, אבל בעלת ניחוחות נוסטלגיים חמים.
