ראיתי את "החומה" The Wall באולם ארלס קורט בלונדון 1980. זו הייתה אחת מ-28 ההופעות הראשונות של פינק פלויד בביצוע היצירה, לאחר צאתו של האלבום (1979). בסוף השבוע הזה, 32 שנים אחרי, העלה רוג'ר ווטרס בפעם האחרונה את "החומה" בקוויבק שבקנדה בפני 75,000 איש. נראה כי הפעם – החומה נבנתה ופורקה בפעם האחרונה.
בכך סיים ווטרס טור של שנתיים שהחל ב-2010 ונחשב לגורף הקופות הגדול ביותר בהיסטוריה של הרוק. גם האלבום נחשב לאלבום המכיר ביותר בכל הזמנים – 23 מיליוני עותקים נמכרו ממנו בארה"ב בלבד.
ב-2010 החליט רוג'ר ווטרס להוציא את מופע החומה דרכים פעם נוספת. הוא העלה את החומה 160 פעם ב – 127 מדינות. אחת הסיבות שהניעו אותו לבצע את החומה 33 שנה לאחר צאת האלבום היא הטכנולוגיה שהעידן הזה העמיד לרשותו – כדי להפוך את ההצגה לספקטקולארית יותר. "בתקופה שפינק פלויד העלתה את החומה לא הייתי יכול למלא את החלל במה שמעמידה הטכנולוגיה לרשותי היום. השינוי הוא תחושתי, מוסיקלי ותאטרלי".
ההצגה של "החומה" בקוויבק הייתה חוויה פירוטכנית מדהימה – מול חומה שרוחבה כ-250 מטר הרחבה ביותר מאז הועלתה היצירה מול חומת ברלין המנופצת לפני 22 שנה. מהתפוצצות הזיקוקין בפתיחה שבישרה את תחילת בניית החומה – הקהל קיבל את האפקטים וסרטי הוידאו בקריאות התרגשות והתפעלות.
האם הפסדתי משהו שלא ראיתי את החומה 2010-2012? יכול להיות. יכול להיות שלא. מה שבטוח: הרווחתי לפני 32 שנה את "החומה" המקורית בביצוע הפינק פלויד. אולי כדאי להשאיר את החוויה ההיא כזיכרון אחד ויחיד. לא לקלקל. אחרי הכל, המסרים האנטי מלחמתיים נשארו אותם מסרים, המוסיקה שמחוברת לאנימציות המסעירות אותה מוסיקה.
וגם: אז, ב-1980, "החומה" נחשב ספקטקולארי ממדרגה ראשונה. ובעיקר: עם כל הכבוד לווטרס (ורבים אצלנו – כבר אינם נותנים לו כבוד) – היצירה הזו תמשיך לרגש בעיקר בזכות ההרכב שכלל  את דיוויד גילמור, ניק מייסון וריצ'ארד רייט.

Roger Waters – The Wall, Québec 21 juillet 2012