מבטו של רון גור אריה מפנטז כישוף בת זוגו של מישהו הנמצאת מולו. האירוע מתרחש במסיבה אולי בבר. קשר המבטים שנוצר ביניהם אינו נותן לו מנוח. השאלה היא מיהו הקוסם? זה שמקווה כי יצליח "לחטוף" את האישה מבן זוגה במבטו או שהוא רואה בבן הזוג שלה קוסם. סביר להניח שזה הדובר עצמו ו"סך כל מחשבותיו".
הוא בונה תקווה שמשהו ביניהם קורה/ בעל סיכוי להתממש, ואפילו נדמה לו שהרומן בו הוא צופה עלול להתפרק, למרות שעל פניו מושא פלירטוטו במבטים (האישה) מתנהג כבת זוג לכל דבר עם האיש שאיתה. סופו של ערב – עוזבת עם בן זוגה. משאירה את המפנטז עם דמיונו המנופץ.
האינטרפרטציה המוסיקלית הרוק-פאנקיית, הזכירה לי את הזמר יוצר מיקה (Mika) אלא שאצל רון גור אריה חסרים לי ניואנסים מוסיקליים שיהפכו את הטקסט המצוין למאסטרפיס. כיוון ההצטעצעות עובד על קלילות מוסיקלית משועשעת, אולי כדי להבליט הומור כלשהו, אבל התוצאה פושרת. מילים פשוטות – גור אריה פספס מעט את הנרטיב של השיר במוסיקה שאין בה גוונים יותר מתוחכמים.
רון גור אריה קוסם
קוסם אף פעם לא מגלה את סודותיו/ אבל הוא כבר כל הערב לא מפסיק לירות
אומרים שהאדם הוא סך כל מחשבותיו/ אם זה נכון אז כולנו בצרות
ואת נבוכה, נעולה בין זרועותיו/ מתאמצת לצחוק מאותן בדיחות
מפנטזת על דקה או שתיים בלעדיו, לפחות
את, אני, אני ואת/ כל כך קרובים/ כמעט נוגעים,
כן, רק עוד קצת זמן/ ניקח את זה לאט/ נהיה, אני ואת/ אם לא עכשיו אז עוד מעט
כשהשדים, כולם, קוראים לנו לרקוד/ את מתאמצת להוכיח שאני הוזה
מאז אותו מבט אני עוד מנסה לתפוס/ את זוג עינייך כאן בגיהנום הזה
המסיבה הזאת שורפת את הלילה/ והגיבור שלך מזמין עוד כוס
קץ הרומן הזה כבר מתהווה, אין מנוס
את, אני, אני ואת/ כל כך קרובים/ כמעט נוגעים,
כן, רק עוד קצת זמן/ ניקח את זה לאט/ נהיה, אני ואת/ אם לא עכשיו אז עוד מעט
פתאום אתם יוצאים אל הרחוב האפלולי/ כשהדמיון והקנאה עם טעמה המר
תופסים את שני הכיסאות שהתפנו מולי/ אני עוזב, אבל זה עוד לא נגמר
את, אני, אני ואת/ כל כך קרובים/ כמעט נוגעים
כן, רק עוד קצת זמן/ ניקח את זה לאט/ נהיה, אני ואת
אם לא עכשיו אז עוד מעט
