איך תבינו את משפט התנאי "אם יש סיכוי שניפגש" שרונן פרי משבץ בשיר? אילו היתה כאן תוספת של "ה" המשפט היה הופך שאלה הגיונית פשוטה, והכל היה לכאורה מסתדר. כלומר: הכל מוכן לקראת בואך – האם יש סיכוי שניפגש? מצד שני המשפט הפרוזאי "אף פעם לא מזיק לקוות", שתקוע כאן בצורה לא קוהרנטית, אומר: הכל מוכן לפגישה מחודשת, אבל היא עדיין בסימן שאלה. הכל מחכה לך, רק שתבואי.
שיר מתוך אלבומו החדש של רונן פרי שיצא עוד במאי, מוסיקלית מהטובים בו, ואני מעדיף לטפל בו כסינגל ולא כחלק מהאלבום, שנשמע יותר כאוסף של סינגלים מאשר אלבום קוהרנטי.
הדואט רונן פרי דניאל נץ הוא הברקה של ממש, כי הוא מעניק לשיר יופי ייחודי בהרמוניה הקולית שלו. יש כאן משהו מאוד נקי וטהור בהבעה המשותפת של הגעגועים. הקולות מסתנכרנים במרווחים מדויקים, והם שמייצרים בצורה אותנטית את התוכן האמוצניונאלי המתבקש. לפי הדואט הזה המפגש התממש. המילים פגשו את הנשמות שמאחוריהן.
רונן פרי ודניאל נץ אם יש סיכוי שניפגש
יש כוס מלאה במים/ הסיר כבר על הכיריים
וכל הנרות דולקים/ אם יש סיכוי שניפגש
הבית נשאר פתוח/ האגו פחות נפוח
בינתיים כיוונתי שעון/ אם יש סיכוי שניפגש
זאת לא הפעם הראשונה/ הרי כבר היינו שם
אף פעם לא מזיק לקוות
בראש יש מקום לשניים/ הלב, הוא פנוי עדיין
ידיי שוב נקיות/ אם יש סיכוי שניפגש
זאת לא הפעם הראשונה/ הרי כבר היינו כאן
תמיד עוד אפשר לקוות/ גם לא הפעם האחרונה
אני עוד כאן/ אהיה כאן גם מחר לפחות
