זהו השיר ש"ליאם הפקות" מציגה לרגל החתמת רועי סנדלר? מכניסים גם אותו לליגת הזמרים השבלוניים, שמתבכיינים בשיר אינסטנט על שברון ליבם בגלל אהובה שלא נותנת להם הכל? הבנאדם המתגעגע רוצה אותה בשבילו קומפלט – שתהיה שלו לא רק בלילות אלא גם בימים, שתחזיק לו את הלב, וגם הבטן מלאת פרפרי האהבה,  מציע לה "לדבר", יענו לפתוח קלפים, לשים הכל על השולחן.  כמה שבלוני ומשעמם.
תפרו לרועי סנדלר שיר יסורי אהבה לפי מידה סטנדרט. מילא הטקסט המרופט, גם המנגינה והעיבוד – עשויים עפ"י שבלונת מסדרת ייצור תעשייתית. הסלסול הוא יותר בכיינות יללנית מאשר טון אותנטי של בנאדם שסובל מאהבה מקרטעת.
רועי סנדלר לא אשם. הא מקבל את מה שמספקים לו ומוציא לפועל. במקום לקחת קול טוב ולספק לו שירים מקוריים יחודיים, מאכילים אותו חומרים מייצור שירים המוני. נדמה לי כי גם מסחרית "ליאם הפקות" לא מקבלים כאן משהו שיפרוץ דרך לפסגת זמרי האירועים. השיר והזמר נשמעים  ליגה נמוכה בז'אנר, מיחזור של הממוחזר.

אני חושב שהסיפור צריך להיות אחרת / אם זה בפה שלי ואם זה כאן על המחברת/ מפחד לומר מילים , שיושבות לי על הלב
ואם את לא/ אז למה את עדיין מתקרבת/ אולי את ככה בלילות שלך וזה בסדר/ אבל אני רוצה יותר רוצה איתך גם בימים
רוצה בלי לפחד לגנוב לך נשיקות
וזה עכשיו פתאום כואב / ומי יחזיק לי את הלב כשאת לא כאן/ הפכתי כבר את כל העיר/ ושוב שמעתי את השיר שאת שלחת
אז בואי לא נסתיר בפנים יותר/ נשב אצלי ונדבר/ זה לא בריא לשמור בבטן/ פרפרים של אהבה/ שגמרו לי תלילות
ואיך זה שאת שוב מקשה עליי פתאום שואלת/ אם ראו אותנו יחד/ מה את מתביישת? אם את תחיי עם השמועות/ אני אחיה עם זה שאת מספרת
שאת עוד לבד
והמצב הזה מוזר / פתאום הגעגוע/ עוד מטפס עלי / ולא אכפת לי כבר מאנשים/ אז למה לך אכפת?
וזה עכשיו פתאום כואב / ומי יחזיק לי את הלב כשאת לא כאן/ הפכתי כבר את כל העיר
ושוב שמעתי את השיר שאת שלחת/ אז בואי לא נסתיר בפנים יותר/ נשב אצלי ונדבר
זה לא בריא לשמור בבטן/ פרפרים של אהבה/ שגמרו/ הרגו לי תלילות
תדעי אני לא אשכח אף פעם / שאמרת שאני אוהב אותך/ הרבה יותר מה שאת
אבל אפילו לא שאלת  / באת כל לילה והלכת/ השארת לי פרפרים / שהרגו לי תלילות