רועי שילה שר שיר קצר עדין, כמעט חלומי אבל עמוס במשמעות, שנע בין אהבה, התמסרות ואובדן גבולות זהות.
“הפרחים גבוהים עליסה” – משפט  פשוט — אבל הוא טעון מאוד, שאומר: אנחנו נמצאים במרחב לא לגמרי מציאותי, אולי תודעתי או רגשי. “עליסה” כאן היא רמז לעולם פנטסטי, כמו ב"עליסה בארץ הפלאות"
“שיהיו בריאים הגננים” –  מי שמטפחים את היופי, כוח חיצוני שמנהל את המציאות. הטון מעט אירוני – כאילו הדובר מוותר על שליטה.
“אני זה את ואת זה אני / אחד בתוך השני” –  לב השיר אומר טשטוש גבולות בין “אני” ל“את”, אהבה טוטאלית, כמעט מיסטית, לא רק קשר אלא התמזגות זהויות, אבל גם רמז לסכנה: איפה נגמר האחד ומתחיל השני? האם זו אהבה או אובדן עצמי?
“טיפות של שביל חלב / משערך הרך” – דימוי פיוטי מאוד, חיבור בין אינסוף קוסמי לקטן הקרוב – בין יקום לאדם. “ובוקר מסתדר לאט בחלוני” – המעבר: מלילה/חלום לבוקר/מציאות, אבל “לאט” כאילו ההתעוררות לא מלאה.
מוזיקלית, יש תחושת עצב עדינה – זה שיר איטי שנמצא בתוך רגע, נעדר התפתחות דרמטית,.
העיבוד והלחן היפהפה מאפשרים שקיעה במילים. השירה של רועי שילה אינטימית, נשמעת כמו וידוי אישי. העיבוד עוטף באווירה אפלולית שמדגישה את השבריריות.  המוזיקה לא “מסבירה”. היא יוצרת מצב רוח של חלום־עצוב.
המעבר לקטע חצוצרה מביאה נשימה אחרת לשיר, יוצר כמעט תחושת התעלות או השלמה. אחרי אינטימיות סגורה ואפלולית – מגיע רגע של פתיחה, אולי אפילו תקווה.
זה שיר של מינימליזם שמעצים כל שורה, תחושת אינטימיות נדירה, עמימות (אין סיפור ברור) שיוצרת אווירת ריחופיות ייחודית.
רועי שילה שר שיר חלומי-מלנכולי על אהבה עד אובדן גבולות, מציאות שנראית כמו חלום. אם לזקק למשפט אחד: זה שיר מלא השראה על להיות בתוך אהבה כל כך עמוקה – עד שאתה כבר לא בטוח מי אתה.

רועי שילה הפרחים גבוהים עליסה קליפ: תומר שחם, סטודיו סבתא

הפרחים גבוהים עליסה 
שיהיו בריאים הגננים
טיפות של שביל חלב
משערך הרך
צובעות אותי בשחר
ובוקר מסתדר לאט בחלוני
אני זה את ואת זה אני
אחד בתוך השני
ושנינו בעננים
הפרחים גבוהים עליסה
שיהיו בריאים הגננים.