איך פסנתרן קיטש מוכר יותר אלבומים מקולדפליי, אדל וליידי גאגא? נדמה לי שזו אחת השאלות הבודדות במוסיקה, שהתשובה עליה היא: והכדור עובר למגרש הקהל. ב-1976 כתב המוסיקאי Olivier Toussaint יצירה קטנה לבתו אדלין וערך אודישנים למצוא את הפסנתרן המתאים לנגן את הקטע. כל השאר נרשם בדפי ההסטוריה של המוסיקה להאזנה קלה ובביוגרפיה של הבלונדיני כחול העין העונה לשם ריצ'ארד קליידרמן.
היום מכתירים אותו "הפסנתרן המוכר ביותר בכל הזמנים". ננסי רייגן אשת הנשיא האמריקני לשעבר כינתה אותו "נסיך הרומנטיקה" ולאלבום החדש הוא קרא, איך לא Romantique, רומנטי, רגשי. התמהיל כל כך מחושב שאינך יכול להגיד: והפעם קליידרמן לא התחשב בטעם הקהל. התחשב גם התחשב. לצד הבלדה המפורסמת לאדלין (נו, די כמה אפשר) – מתנגנים בקות הנסבלת האדאג'ו מ"ספרטקוס" של קצ'טוריאן, מחרוזת "עלובי החיים", מחרוזת "סיפור הפרברים", Someone like you של אדל, פרוקופייב של רומיאו ויוליה, הללויה של ליאונרד כהן בעיבוד נדיר למקהלה, המוסיקה מ"רשימת שינדלר", Le Onde של הפסנתרן האיטלקי Einaudi וגם הקטע הקלאסי המבוקש Nessun Dorma, "נסון דורמה" האריה המפורסמת מתוך "טורנדוט" של פוצ'יני.
האתגר הפעם – עיבודים לתזמורת סימפונית (הסימפונית הבולגרית בניצוחו של דיאן פבלוב) כדי שזה יישמע אולם קונצרטים. זה נשמע.
