סערת בואו הנושבת בצליל סול-דיסקו מהשבעים. תישאר בד' אמותיה, בינה, בינו ובין הקיר. איש לא ראה, לא שמע. המוסיקה בעיני רוחה דווקא מאירה אותה (את הסערה) בחשיפת יתר מסעירה. הקונטרסט יפה. כל מה שמפעים בבואו מגיע לשיר. ריקי גל מצליחה להפעיל את מיטב כישוריה כזמרת על פסקול קצבי מהיר כדי להעניק לסופה שמלווה את בואו עוצמה של התלהבות סוחפת. זו שירה אמוציונאלית שזורה בניואנסים שהם ריקי גל נטו.
הקצב מעלה אותה על אוטוסטרדה מהירה, מהלך שמרכב מפרמטרים חיוניים להפוך את השיר לדיסקו מזיז. צליל הגיטרות, הקולות המוספים, הסאונד – אולד סקול מהסוג שזקוק להפקה דלוקס כדי להישמע לא מיושן. ריקי גל תיקח את השיר הזה להופעות שלה. הוא ירים לה בגדול כמו סופה.
ריקי גל אתה בא
ערב בא/ עיר פושטת אורה/ גם אני אתקלף לכבודה, אתה בא.
אתה בא/ כמו אויר, כמו סופה/ בענניי עשן וקטיפה/ אתה בא.
איש לא ראה, לא שמע/ רק אני הקיר ואתה/ רק אני הקיר ואתה/ אתה בא
גרגרי רימונים וקליפה שנשרה/ רק אני הקיר ואתה/ רק אני הקיר ואתה/ אתה בא
מייתרים נמתחים לקראתך/ שערים נפתחים לכבודך, אתה בא.
וכשאהיה מוכנה/ חכה עוד דקה בשתיקה, אתה בא.
איש לא ראה לא שמע, רק אני הקיר ואתה./ רק אני הקיר ואתה…
