בואו נגלה את בועז טאוב. לפי השיר – רצוי וחשוב לגלות. שיר פסנתר ,שהוא התבוננות עדינה על אישה מנקודת מבטו של יוצר-זמר שמדמיין את מה שעובר עליה באמצעות מטפורה של ציפור. השיר מתחיל כשיר טבע – עננים, ציפור ורקפת. בבית האחרון מתמזגים המטפורה ומושא הדימוי – "את ציפור תמימה כל כך", אומר הדובר למי שהוא שר עליה. היא עדיין תמימה. הוא כבר לא, אבל מקווה בשבילה שלא תיפגע יותר מדי, כאשר תשוב ותנחת ממסע בו חיפשה את עצמה או ניסתה להתנער מהשדים (הפחדים) של עצמה.
הביצוע הרגיש של בועז טאוב משדר את הכאב, את ההזדהות האמוציונאלית עם הציפור-אישה. הלחן מוביל את השיר לאורך שביל  הריגוש המפותל שלו. צלילי הפסנתר צובעים בצבעים רכים  שמתמזגים לשלמות המבע. טאוב בשיר הזה הוא התגלמות של סינגר-סונגרייטר אותנטי, ששר במהימנות באת הפואטיקה המיוחדת שלו.

עננים עוברים דירה, זה לא יכול להימשך/ בינתיים את ציפור קטנה אבל תראי כבר בעצמך/ שיום יבוא ותרמסי רקפת ברגלך
אפשר להסתכל שעות על התקרה ולחייך/ ולדמיין כאילו שאת עדינה במעופך/ אך יום יבוא ותרמסי רקפת ברגלך
ציפור קטנה, עכשיו את יחפה,/ טיילת הרבה עכשיו את עייפה,/ לא אכפת לך שום דבר/ תרדי בזהירות בשדה התעופה,/ כאילו יש ים זכוכיות על הרצפה,/ לפחות אני נזהר
את ציפור תמימה כל כך, אני עצוב קצת בשבילך / באמת חשבת שתנחתי בשקט והשד ילך/ אך יום יבוא ותרמסי רקפת ברגלך

*** השיר נבחר במסגרת תחרות היצירה במכללת BPM.