לפעמים האנטי זמר נשמע הכי אותנטי, כשהוא מגיע ממקום הכי-הוא, קליט, נגיש, מתכוון. רונן כוכבי, לשעבר מרסדס בנד, לקח גיטרות, כתב מנגינה חצי נוגה חצי שמח, וחיבר אותה לשיר אישי, שמספר על יצור תשוש, שאיבד את הרצון לקום, ומחפש לעצמו מקלט אי-שם.
התחברתי בקלות בימים שבהם אני מרגיש תשוש, מבולבל וגם משועמם. הזריקות הלא דרמטית מתאימה למצב רוח לא טראומטי, שאינו דורש ספת פסיכולוג בדחיפות.
יצא לו מידטמפו, חצי אקוסטי, חצי חשמלי, סימטרי להפליא. מסלול הרדיו המתיידד, שגם אם אינו יצירת מופת, עדיין מאפשר לכוכבי לשחק אותה תקן טרובדור, ששר לכל מי יצור "ממוצע" שמרגיש אבוד. למרות נימת היאוש, יש מצב שנישאר עם השמח. תצטרפו.
מתגלגל לאט אל המישור המחוספס גופי חבוט/ מפהק אל העולם נזרק עליו קשור אליו בחוט… נחות
מן יצור, תשוש/ שאיבד את הרצון לקום/ וכל מה שנותר עכשיו הוא כלום
מילים נשחקו/ מחפש לי מקלט אי שם, תם, נרדם
מתקשה להתחבר עם תוצרי טרגדיה אנושית/ אדם יוצא לעבודה, שוחט חיה, עוזב מחתים כרטיס
מן יצור, תשוש/ שאיבד את הרצון לקום/ וכל מה שנותר עכשיו הוא כלום
שמיים ירדו/ מחפש לי מקלט אי שם, תם, נרדם
חיוכים מתוייגים וסיליקון אליי מכוונים/ אהבה עצמית, מציצנית במסכים בתוך כיסים, כיסים…
מן יצור, תשוש/ שאיבד את הרצון לקום/ וכל מה שנותר עכשיו הוא כלום
נורות נשרפו/ מחפש לי מקלט אי שם, תם, נרדם
