הזיכרון, החלום, המסורת. שלמה בר של הברירה הטבעית עדיין נמצא שם. הברירה הטבעית האחת. אם לא חולמים – אין חזון, הוא אומר. ואז הוא מניף שתי ידיים ומכה על תופיו, והכל מתחבר לצליל ועוצמה שממשיכים להיות המשהו הנדיר הזה, האולטימטיבי, ששייך אך ורק לו. איש בלבוש לבן בן 78, שמאז שכתבתי עליו בפעם הראשונה עברו כמעט חמישים שנה. פגישה מחודשת ב"ניגונים בצדק" בהיכל התרבות דצמבר 21. אורח מיוחד: מוש בן ארי.
הוא עדין שלמה בר של אותה ברירה טבעית עם אותה "חתונה מרוקאית" של ארז ביטון, "תפילה" של אברהם חלפי, "אצלנו בכפר טודרא" ו"ילדים זה שמחה" של יהושוע סובול. הספונטניות עדיין מוסיפה להופעה שלו את הלא צפוי, גם במעברי הדיבור בין שיר לשיר, שלפעמים מוציאים מהקהל צחוקים.
גאון מוזיקלי. סוג של ג'זיסט מזרחי. לא אשכח את ההופעה שלו עם פסנתרן הג'אז עומרי מור. הצירוף של גאונות ופשטות. מוסיקליות של חשיבה יצירתית. הפעם בחר לארח את מוש בן ארי. החיבור הניב קאבר ל"שער הרחמים". והנשמות נפגשו עם נשמתו של מאיר בנאי במפגש מרטיט. עוד רגעים לא צפויים וחד פעמיים: בר מזמין את בנו, אלישע, לבמה לדואט תופים מפתיע סוחף ומסעיר.
ריגושים: שלמה בר מפעיל קהל לתפילה ב"הללויה". תחושת הצחיחות הדרמטית שמגיעה מ"המדבר מדבר", ועדיין "ילדים זה שמחה" שמקים קהל הגם שלא בטוח שכולם יורדים לאירוניה שבשיר.
לא רק שלא איבד דבר. נשמע עוצמתי יותר, טעון יותר, מחובר יותר למקורות האמונה ולאמת שלו. לא שגילינו שלמה בר חדש שיש לרוץ לספר עליו, אבל אין ספק, שהוא עדיין בוער מבפנים, זמר נשמה שמתופף את עצמו לדעת בדרבוקה, כאילו זהו המקור החשמלי אליו הוא מחובר. מלא ביטחון, שר בקול שנשמע בשל מאי פעם.
הברירה הטבעית ממשיכה להיות שלמה בר. דומיננטיות שכזו, שמגיעה לכל שיר ושיר – שלו ושל אחרים, שיש בה גם עוצמה דרמטית וגם מן הלירי הרך והמעודן, וכולם מגיעים ממעמקיו.
שלמה בר והברירה הטבעית "המדבר מדבר" היכל התרבות דצמבר 2021
שלמה בר והברירה הטבעית מארחים את מוש בן ארי – "ניגונים בצדק" בהיכל התרבות
שלמה בר: שירה, תיפוף, עיבודים וניהול מוזיקלי, אילן אביב – בס, ניר סרוסי כינור, אליהו דגמי – גיטרה וסאז
שירים: המדבר מדבר, מודה אני, זמר נוגה, ידיד נפש, חתונה מרוקאית, שיר למעלות – עם מוש בן ארי, שער הרחמים – עם מוש בן ארי, אצלנו בכפר טודרא – עם מוש בן ארי, סלאם – עם מוש בן ארי, תפילה, הללויה, קטעי תיפוף עם בני, דרור יקרא, ילדים זה שמחה – עם מוש בן ארי הליכה לקיסריה
צילום סטילס: מרגלית חרסונסקי
תגובה אחת
שלמה בר האחד והיחיד.
מוזיקה חסרת פשרות הביאה את המאזין לקצה.
הגיע הזמן להעניק לו את פרס ישראל .