לא נשבר לשרית חדד משירי אהבה-אכזבה הכתובים כשרבוט ממוחזר? עמיר בניון שר "ניצחת איתי הכל". שרית חדד ממחזרת ומכניסה גם את אלוהים – "אתה אני ואלוקים/ ניצחנו את הכל". אומנותית מדובר בהפסד. מה אלוקים עושה כאן? גם הוא נטש אותה? חדד עצמה חתומה על הטקסט הזה שכולו התבכיינות שטופת דמע המתבססת על שאלות אקראיות ("מה אתה מדבר על אהבה.. על מלחמות"). יצרני שירים בז'אנר שלה ממשיכים לקשקש שירי
אהבה נכזבת. לא מדובר ביצירתיות אלא בטכניקות מחזור מפוברקות.
מוזיקלית, חדד מצליחה בטון דרמטי נוגה, במנעד אמוציונאלי עשיר להעניק גם לטקסט הזה עוצמה, כאילו הסיפור הוא בעצמותיה. כ"שחקנית מוזיקלית" זוהי תכונה נפלאה ששירתה אותה תמיד – ליצור מעין סאב-טקסט רגשי גם לשירים שעל הנייר נראים קשקושים מופרכים. גם כאן זה קורה, וההפקה המוסיקלית מושיטה לה יד משדרגת.
שרית חדד אתה אני ואלוקים
אז בוא תשב תקשיב דקה/ נמאס לי מאותה שתיקה/ כי זה שוב אותו הלופ/ ושוב לחיות באותו שקר
מה אתה מדבר איתי על אהבה/ אם אתה רחוק ואני קרובה/ מה כל זה שווה אם אין אותך?
ולא משנה איך כל זה ייגמר/ אני תמיד אוהב אותך הרבה יותר/ כי מי תיגע לך חזק בלב
זה קל למצוא אהבה אתה חושב?
ככה לוותר אחרי כל השנים/ היו תקופות אתה אני ואלוקים/ ניצחנו את הכל ומי חשב
שניגמר מהר ומה עכשיו?/ למה צריך לעזוב?/ הלוואי שהיה לנו טוב…
ועוד זריחות של בוקר קר/ בסוף אני אלך בסוף אתה נשאר
עיניים מבקשות לאט/ חיבוק שלא נגמר בעצב
מה אתה מדבר איתי על מלחמות?/ ואיך בכל חיוך אתה מחפש דמעות/ למה לא תתן לנו פשוט להיות?
ולא משנה איך כל זה ייגמר/ אני תמיד אוהב אותך הרבה יותר
כי מי תיגע לך חזק בלב?/ זה קל למצוא אהבה אתה חושב?
ככה לוותר אחרי כל השנים/ היו תקופות אתה אני ואלוקים/ ניצחנו את הכל ומי חשב
שניגמר מהר ומה עכשיו?
ככה לוותר אחרי כל השנים/ היו תקופות אתה אני ואלוקים/ ניצחנו את הכל את כל מי שחשב
שזה ייגמר מהר ומה עכשיו?/ למה צריך לעזוב? הלוואי והיה לנו טוב…
