דצמבר ב12, 2006

עולם יפה

אומרים על חברי טייק דאת שלפי הדיסק החדש – ניכר שהם התבגרו. השאלה מה המשמעות של התבגרו. מבחינת החומרים אין הרבה חדש – העולם שלהם נותר כמו בניינטיז – יפה, רומנטי, שוקק אהבה, לא מסובך, ללא טראומות. הכי הרבה הוא

להפסיק לאכול עוגות

יובל מנדלסון – גיטרה, שירה, שיקו פלדמן – גיטרה, אבי מרקוביץ – בס, קולות, אסף רייז – תופים. הפקה מוסיקלית: יובל שפריר. עיבודים: יובל שפריר + שייגעצ. הקול של יובל מנדלסון נשמע כזה נבעכי, כמעט "בלי חשק" כאילו עושה טובה

ונדמה שישוב

הזמר ששר כל כך יפה "חושב עליה" החליט "להסתבך" עם גרסת כיסוי לשיר ישן של להקת "פונץ'", להקת רוק מקומית כמעט אלטרנטיבית – שהביצוע שלה יישאר הייחודי אחרי ששמענו את יניב – כולל ספיישל מיקס. טקסט ביזארי על אהבה אובססיווית.

"משמעויות"

תודה רבה למי שעידכן אותי: יש שפה שנקראת "דינדינית", וכל הזכויות שמורות לדין דין אביב ששרה בה את "אם תלך" במסגרת הפרויקט של עידן רייכל. בשביל דין דין זה כמעט סימן היכר מותגי, והיא עושה בה (בשפה) שימוש גם בשיר

נצא לסרט

צלילי הרביעייה של רן משען הזכירו לי להקה שהייתי מאוהב בה בשבעים – להקת "אמריקה", סגנון רוק-פולק אקוסטי, לחנים שנשביתי בקסמם. אני צריך לשמוע עוד שניים שלושה שירים כדי לקבוע אם "קולומביה" תהיה ה"אמריקה" הישראלית שלי. השיר מספר על האהבה

"לא נשבר"

הפרויקט הוא פרויקט של שדרות המופגזת במסגרת מועדון "שדרוק", מועדון "לנוער השדרותי הרעב ליצירה" (מתוך הקקומניקט שנשלח) הכותבים מנסים לשדר תחושה של – להמשיך לחיות בשדרות למרות כל הצרות והיאוש, למרות הקסאמים. בהקלטה השתתפה מקהלת הילדים "פרחי שדרות". ולהחלטת צוות

בכל החדרים

לפי נבחרת הנגנים שהתכנסה לנגן איתה, הורם רף הציפיות מעלה מעלה. עידו אגמון בגיטרה חשמלית, פיטר רוט בבס, ז'אן פול זימבריס – תופים, קרני פוסטל – צ'לו. אייל אבן צור – קלידים. אחרי ששומעים את השיר, לא הכי מבינים את

אמסטרדם

השיר מזוהה עם "נוער שוליים" מבצעיו המקוריים, מיקיאגי ושות', שהתבגרו ונעלמו. (כמה חבל) הטקסט מאפיין את הישראלי שרוצה לברוח למקום אחר שיש בו קסם זר. שרי שהתקמבקה מהשבעים קיבלה בקשה מכותבת המילים לחדש את השיר. חיים לרוז שהפיק ניסה לקשט

"טמפרה פה"

 ליאור אללוף, הראפר מחולון, משחק אותה – אני אראה להם שאני מסוגל להיות סופרסטאר. הם רצו להוריד אותו מהשגעון שלו להיות ראפר וצעקו לו "לא לא", ועכשיו באים אליו בחנפה "בוא בוא". זה הסיפור שלו. אז מי שמכנה את עצמו

סתיו

חולפים ימים ולילות ומחשבות, והבנאדם חש הולך בטל, מרגיש שאין לו זמן לעשות הכל ביחד, וגם האהבה מוזנחת ואין מקום לכל הבקשות שלה. אז מה: הוא נשאר לבד, אבל מרגיש איתה אח לאחות. וזה הכול קורה על רקע הסתיו (למה?)

דילוג לתוכן