הפרויקט הוא פרויקט של שדרות המופגזת במסגרת מועדון "שדרוק", מועדון "לנוער השדרותי הרעב ליצירה" (מתוך הקקומניקט שנשלח) הכותבים מנסים לשדר תחושה של – להמשיך לחיות בשדרות למרות כל הצרות והיאוש, למרות הקסאמים. בהקלטה השתתפה מקהלת הילדים "פרחי שדרות".
ולהחלטת צוות השופט: הפקת היפ הופ לא רעה בכלל בקצב מיד טמפו שבהחלט עומדת בקריטריונים מקצועיים. מוסיקה יפה, אבל די עם הלוקאל-פטריוטיות הזו. איך אחרי כול המרירות מגיע משפט "אנחנו הסיבה האמיתית שצריך להמשיך ולצעוד כאן", וזה אחרי הדמעות, ואחרי חוסר התקווה, ואחרי הסיוט והבלבול, ואחרי היאוש ואחרי בגידת המדינה והתקווה שלא תמות במסגרת 20 השניות אחרי ה"אדום". מי זה ה"אנחנו" שבשמם מדברים "לוחמי הציונות". (שם נוראי) ומהי הסיבה הדחופה שחייבים להמשיך אם המדינה דופקת אתכם. מה-זה הנאיביות הזו. בואו לחולון. פה לא נופלים קסאמים.
3 תגובות
הייתי חייבת להגיב פה כי פשוט רצוני לספר לך שהטילים הגיעו לחולון. טוס לחו'ל. אולי שם תוכל להמשיך, ולא תפחד, ולא תדבר, ולא תתלונן על בגידת המדינה. כולה נערה בת 17 אני. תושבת העיקרי שדרות למעלה מ16 שנה.
סבלתי בשביל שאתה תחיה. לא ככ עזר , אבל המחוייבות שלך היא להראות שאתה רוצה בחיים. בייחוד אחרי שהגיעו אליך החיים הטרופים האלה, הילדות שלי אם זה משנה לך.
רק תעשה לי טובה,ועכשיו אל תאבד את הרצון לחיות.
רעות
בקשר לביקורת..
למה מספיק עם הלוקאל-פטריוטיות הזו?
הם חיים את המצב הזה ביומיום שלהם, ואחרי המלחמה בצפון אני חושב שיותר אנשים יכולים להזדהות עם השיר..
אגב.. הדיסק יצא כבר?
שיר גדול… יצא לי לשמוע כמה פעמים את הסינגל הזה ברדיו…אמרו גם שהם עומדים להוציא דיסק