ינואר ב10, 2007

הפעם האחרונה

קינן מתארת כישלון ביחסים. היה פספוס מצידה בקשר שהיא רצתה ליצור – "לא ידעתי מה לומר/ היא חתמה את השיחה/ וידעתי שהפעם בלי ספק/ זאת הפעם האחרונה". ובהמשך שרה קינן על גשרים שנשרפו, על בזבוז כלי הנשק ("החיילים") על הטעויות

כביש לכיוון אחד

יזהר אשדות מתחיל לסכם דרך, בשיר שיוצא לקראת אלבום אוסף חדש שלו: בגיל 50, מניחים את כלי המלחמה, מתיישרים על כביש לכיוון אחד, אחרי החלומות, האהבות והאכזבות שכבר הפסיק לספור. יש כבר תחושה של הליכה בעקבות הגורל, ומה שנותר כחולשה

Once

פרק ב' של בלקפילד (סטיבן ווילסון + אביב גפן) נפתח בבלדת פופ פשוטה ויפה על מומנט יחסים של לילה בינו ובינה – מבוצע בקולו הגבוה של ווילסון מלווה בהרמוניה ביטלסית, ובהמשך מעבר גיטרות מהוקצע, מנגינה מאוד קליטה ומחניפה, קצב שמייצר מתח

Now, ההופעה

אחינועם ניני – NOW ההופעה גיל דור: ניהול מוסיקלי וגיטרות, זוהר פרסקו _ כלי הקשה, ז'אן פול זימבריס – תופים, עדי רנרט – קלידים וחצוצרה, הגר בן-ארי – בס, מור הפקות-כספית לקראת סוף הערב היא קופצת, מפזזת. לבדה. יחפה. במעגלים.

בהופעה

כיפת צמר על ראשו. שקוע בכיוון גיטרה. פתיחה אינסטרומנטלית ארוכה. מרגישים מיד שפה זורם משהו אותנטי. אני יושב ב"תמונע", מוסך שעבר הסבה, ברחוב שונצינו, איזור המוסכים של תל אביב. אווירה שקטה. אקוסטיקה טובה. יין אדום טעים. מועדון, בר, מחובר לתאטרון.