אנריקו ראווה גילה את רוסו בסמינר למוסיקה בתחילת השמונים בסיינה. רק מחצצר כמו ראווה יכול להבין איזה מחצצר ג'אז ניגן לפניו. השילוב של טכניקה ודמיון יצירתי, ההשפעה העמוקה של מיילס דיוויס, סטייל החמישים, ומצד אחר, הצליל הג'אז רוקי וגם האתני
מי שחשב שהשם אלה יישאר בשיר ההוא של שלום חנוך, בא תומר ממיה עם אלה משלו, שיר אהבה על רקע טפטוף בחלון ותקתוק השעון. כל מאמצי למצוא מקוריות מפתיעה בשיר החדש על אלה עלו בתוהו. איך זה שהיא ישנה לבד
אהבה היא כמיהה, לעיתים לקשר שלא יכול להיווצר. סיטואציה: היא רואה אותו יושב לבד, מסתכל לצדדים, אבל בעצם לא רואה את מה שהיא מחפשת. אבל כשתבוא אהבה – "הכאב הצורב יתקהה לתוך שכחה". האם יש לה סיכוי? "ובפינת רחוב שתי
"נפשי בקרבי תחשוב מחשבת/ לקוץ בעדן גן ולרצות תופת" שאנן סטריט ואבי ליבוביץ' המעבד בחור טקסט לחדש של שאנן – שיר מהמחברות של עמנואל הרומי מלפני 500 שנה, שמדבר על חוסר השקט הפנימי המתחולל בנפש, ולפי דף היח"צ – "שניהם
אנחנו במדור הסרנדות. רן סנדלר (יפיוף תורן?) מבטיח לה שהלב שלו לא משקר, וגם כשהוא עייף היא כל הגעגועים ושהזמן איתה "לא ממהר". לפי הטקסט (מישהו במדור הטלנובלות אולי יקנה) – סנדלר עולה כיתה, אבל לא בבית ספרנו. לפי המוסיקה
"האשה שאיתי"? עוד פעם? השיר הזה הרי עשה שעות נוספות על הגלים, נשחק עד דוק על-ידי ברוזה. מי צריך עוד גרסה? התשובה: גוסטו. גוסטו חשב שגרסה כזו בעיבוד- בהשראת ראיי מרוקאי (של זיו קוז'ו) ראויה להיכנס לאלבום החדש שלו. ברוזה?
