האישה שאיתי

Oran תל-אביב, גוסטו, אל מדיוני, קוז'ו מארחים את דיוויד ברוזה

מילים ולחן: Juan Manuel Serat, נוסח עברי: יהונתן גפן. עיבוד והפקה מוסיקלית – זיו קוז'ו.
3/5

"האשה שאיתי"? עוד פעם? השיר הזה הרי עשה שעות נוספות על הגלים, נשחק עד דוק על-ידי ברוזה. מי צריך עוד גרסה? התשובה: גוסטו. גוסטו חשב שגרסה כזו בעיבוד- בהשראת ראיי מרוקאי (של זיו קוז'ו) ראויה להיכנס לאלבום החדש שלו. ברוזה? גיטרת הפלמנקו שלו מעטרת..

גוסטו שר את השיר בטון המתגעגע שלו, הכינורות עושות את הניואנס האוריינטאלי. אנחנו על גבול ספרד מרוקו. גוסטו לוקח את זה למרוקו, אבל לא ממש בסלסול שורשים כזה שיגרום למהפך בשיר. ריענון קל – יש. קמצוץ דיוויד ברוזה – יש. קצת עגה מזרחית – יש. תזמור ממוזרח – יש. ולמרות הכל, אני ממש לא הרגשתי שהקאבר הזה מעורר דברים שגורמים ליותר מאשר זמזום מחודש של השיר. נעים.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות