על יהודה עדר כותבים, כשמדברים על תולדות הרוק הישראלי. רוקר, מפיק, מורה, גיטריסט, חבר בלהקות שהיתוו דרך – "תמוז" ו"דודה", מאיר אריאל ולהקת קאריזמא, ממקימי ביה"ס רימון, גיטריסט מקצוען ועוד ועוד. בארה"ב הוא היה כבר על תקן אגדה. פה אתה
ג'ולייט גרקו כיום בת 80, כמו שרל אזנאבור והנרי סלבדור, אינה עוצרת מחמת הגיל. מבחינתה, מסורת השנסון ממשיכה לנצח. גרקו מעבירה סיפור הכי אינטימי. שברירית, חזקה, עצובה ברגע, מתפקחת בשני. חיה את השיר. לעולם, לא סתם פופ. טנגו וואלס ובוסה
הקצב שמרביץ צמד הפרקשוניסטים הדני הוא דאנס ללא כחל ושרק, מקפיץ מרגע שלחצת על השלט, ממגנט מרגע שדרכת על רצפת הקלאב. הזוג הדני הכין שעורי בית. למד הכול מהטראנס, הקשיב לרוחות האתניות המנשבות ונכנס לאולפן עם הרבה אמביציה. מה שיצא גם
היפ-הופ? קטן עליו. כמעט כל ההיסטוריה של המוסיקה השחורה מקופלת בדיסק הזה. וויקלף חוזר בגדול לשורשים הקאריבים שלו, בסטייל רגאיי רסטה-מן אותנטי ב"הדור הבא" ו"מי נתן הפקודה". מצד שני הוא הביא את סנטנה לאולפן ב"שלושה ימים בריו", ומצד אחר הוא
