ספטמבר ב26, 2007

חמש

"בעיר הזאת אפילו חלומות אינם/ לסגור עיניים ולחשוב על שום דבר"    העיר המנוכרת מעוררת געגועים למקום אחר, לחולות של זהב. בטון הרך הבתולי שלה, בלחן הקסום של ורד קלפטר,  מצליחה יעל לוי לשדר את התחושה. היא שרה על אהבות

היכל התרבות ת"א

שלוש שעות אחרי, וגם הסדרנים הקשוחים כבר לא יכולים למנוע מהקהל להגיע לבמה. אז נכון שאת המושבים בהיכל התרבות  מילא קהל ותיק ש"קנה כסא" בשביל לשמוע את יורגו דאלארס הכי מרופד שאפשר, אבל יש גבול. רוב הקהל הזה אינו סופר