אוקטובר ב5, 2007

חמארה

  "יש קטן, קומקום עם תה, מתבונן כה וכה   קח בשקל מתחנן, איך נראה המשכו תר אחרי נעלם, הוא דיג בלילה קר רוב הזמן אפור, הוא חי פושר לאור עששית קטנה"   "פושט יד שוב מתקרב. מסובב את הראש

לא מאוחר

הזמן עצר, העצים גדלו, הוא נשאר אותו הדבר, אבל רוצה "לסגור בור" בתוכו. רק שלא תעזוב. אם היא עוד אוהבת. מבטיח לחזור לעצמו. עוד שרבוט על בנאדם שהאהבה/אהובה נטשה אותו. לא ממש מצית את הדמיון. כבר שרו את זה/ על

רגע ועוד רגע

הוא אמר לה כי יתן את נפשו בידיה, ירקוד לצליל שתיקותיה, שתל-אביב אינה תל-אביב בלעדיה. ועכשיו יש דמעות בעיניים והוא לא חוזר. ואולי הוא כבר מישהו אחר. והיא לא היא בלעדיו. הגיע הזמן לפתוח בסדרה חדשה: גברות בוכות בלילה. שלא

רכבת הרים

הבנאדם מחכה שהמטבע יתהפך בשבילו, קרוב להצלחה, מנסה להתרומם, אבל לא מתייאש. החיים- זה כמו רכבת הרים. עולים, יורדים. אז… "תן חיוך הכל לטובה". ואם אפשר גם מקצת אהבה – אהלן וסהלן. מטפורה שחוקה יכולה להיות הכי קרובה לאמת, פסיכותרפיה

זה ששומר עלי

כל הזכויות שמורות לאבי גואטה (האמרגן, המפיק של חדד) – שיהיה ברור לכולם ! גואטה נתן אישור לעופר ניסים לעשות שתי גרסאות מהלהיט של בת טיפוחיו. אני שומע ליחשושים בעגה ערבית "סיט יז אלד", ואחר-כך הדנסוס פורץ עם קולה של

Stronger

לא פלא שקניה ווסט מכר יותר דיסקים מ-50 סנט.  בואו נשתמש בשם הקטע הזה: הוא הרבה יותר סטרונגר מהסנט באשר להפקת היפ הופ, מה שאומר שגם מי שמתעב ראפ, יכול להתאהב. ולמען הצדק: גם Daft Punk ראויים לקרדיט על הסימפול. 

דילוג לתוכן