הבנאדם מחכה שהמטבע יתהפך בשבילו, קרוב להצלחה, מנסה להתרומם, אבל לא מתייאש. החיים- זה כמו רכבת הרים. עולים, יורדים. אז… "תן חיוך הכל לטובה". ואם אפשר גם מקצת אהבה – אהלן וסהלן.
מטפורה שחוקה יכולה להיות הכי קרובה לאמת, פסיכותרפיה בחצי אגורה שחוקה, אבל מה: כשזה בא בראפ/ דיסקו קליל כמו שאבי מסיקה יודע לייצר – אין לי בעיה עם האינסטנט טקסט הזה, ומה שנשאר מהשיר זה בעיקר רכבת הרים עולה שצופרת בחיוך. קצב מכונות שתומך בהיפ הופ הזה בצורה אפקטיבית. דיסקו שנות השבעים רוכב על הראפ. זה נדמה לי עוד לא היה לנו. היפ הופ רטרו? ואללה.
תגובה אחת
אותו כנ"ל כמו יעל נחשון. מה זה הזבל הזה? מספיק לרחם על הרמאים הללו. הראה להם את הדלת החוצה.