אם יש מי שיכול לרשום פטנט על הז'אנר הים-תיכוני-מזרחי מקומי – זה אביהו מדינה. היו לי הרבה פגישות איתו בשנות השבעים, גם על רקע טענת הקיפוח ההסטורית. האחים ראובני נדמה לי עשו לי לראשונה הכרה עם המוסיקה שלו בחנות שלהם בשכונה.
"אדם שכמותי/ שקרי ואמיתי/ בצל אופיי/ אני" יעל נחשון מנסה לתהות על קנקן האופי האנושי . מיהו האומלל. הפחדן. ואיפה היא בסיפור. שיר ראשון באלבום. שרה בתשוקה. עיבוד גיטרות שמטעין את השיר. אם לדבר במונחים של באה זמרת חדשה
הטון הטיפה מלנכולי משדר פגיעות בעניינים שבינו ובינה, אבל לא טראומות. ריכוכים מלודיים עם מילים שאפשר להכין מהם שיעור מבוא לאיך כותבים פזמוני שמלץ למתאהבים רגשניים. יש שיטות. שגב רומנטיקן נוגה בלתי נלאה בטעם מתוק כמעט בלי חמיצות. בלי סיפור
אמיר קוּסטוּריצה – בס, גיטרה חשמלית ולחנים ד"ר נלה קרז'ליץ' – סולן, מילים ולחן סטריבור קוסטריצה – תופים זורן מרחונוביץ – כלי הקשה דז'אן ספאראבלו – כינור ולחנים גלווה מרקובסקי – בס דרזן ינקוביץ' – קלידים זוקי מילוסביץ' – אקורדאון
