ינואר ב18, 2008

"גם אני בן אדם"

ניי, ניי ניי ניי יאללה תצאו במחול. תשירו עם מאיר סויסה – "לא תקצרי לי את החיים, אם תעזבי לעולמים". "רוצה לחיות את החיים כמו שהמליצו חברים", סיבה למסיבה. אז מה הסיפור של הבנאדם? – הפיק את הלקחים כי "גם

ריקוד קטן

מה שקרה ליזהר אשדות מאז שמע את "פעימת לב אירית" של ואן מוריסון והצ'יפטיינז ב-1988. מה קרה? לפחות שלושה שירים מהמוסיקה שלו מושפעים מהמחוזות האיריים (,מה תאמרי", "הבלדה על…", "יש לך אותי") אלא שהפעם הוא עושה את זה מאוד במודע.

ראיתי מלאכים

"ראיתי מלאכים עפים מכיוונך/ ואת נשארת מאחור/ ראיתי איך את מסתגרת אל תוכך/ נוטה מפני האור" ואחר-כך מגיעות שורות פחות "פיוטיות"  כמו "אל תלכי ממני.. אני לא הולך לשום מקום", שזה קצת קלקל לי את הפתיחה היפה. חבל שהדרה לא

הקשיבו נא. מילים: גילאור יהודה, ראובן ארגאי. לחן: גילאור יהודה, ראובן ארגאי, רונן סאבו, אייל רוב.

ההיפ הופ הישראלי מת להיכנס לאולם החתונות. אישית מוסיקה של חתונות לא עושה לי דברם טובים. אז מספרים לי ניסים ונפלאות על ה"אקסוס" שהם הפכו להיות מלכי החוף של תל-אביב במסגרת הופעות הקיץ שלהם, שאני מעולם לא ראיתי, לא שמעתי

שיר סתיו שמח

תמונות של סתיו ממלאות את הרחוב, שר הקול התמים-בתולי משהו של שמרית דרור, יש דגדוג רגעי באוויר של שכרון סתיו ושלכת מזמינה. המוסיקה רכה-אקוסטית, אירית במהותה, כינור מאלתר (מיכאל גריילסאמר) שלוקח למחוזות קלטיים. הרמוניות קוליות נעימות. קצב טיפוסי. מה טוב

הבוקר שאחרי

"כשאני עולה היא מריעה לי/ כשאני נופל היא מצליפה בי"   מתחיל שקט, אינטימי, אור עששית.  מנגינה וקול חפים מיומרות. מעבירים הילוך ל"הגוף שלי בוער… רוצה להישאר איך… לספר לך על מי שקורה", והנה מה שהיה חרישי הופך לכמעט מתבכיין,

עד שבאת

איך העברית של גליקריה? ואללה, משתפרת. אבל יש עוד מקום לשיפור על מנת שאפשר יהיה לקחת אותה להוציא לה תעודת זהות אומנותית ישראלית. כולי תקווה שהיא מבינה את הטקסט שהיא שרה. "היו ימים שצחקתי בחוץ/ כשהלב בפנים בכה" היא שרה.

אני כזאת

"כמו מים זורמת/ כמו מי הנהר/ כמו עלה על המים/ כמו עלה שנשר"   הרבה מים זרמו מאז ששמענו את איילה אשרוב לאחרונה (למדה בברקלי, הפכה למלחינת מוסיקה לסרטים בארה"ב, עכשיו היא בגישוש חזרה, אלבום חדש בדרך) והנה מגיע שיר

הכל הפוך אצלך

שמעון גרשון אינו תולה את נעלי הכדורגל. אבל אחרי השיר הזה, הוא בטח צריך להמתין. אם המטרה לעשות הסבה לקראת הפרישה – גם כאן לא בטוח שהוא יכול לישון בשקט. הוא שר על אחת מעוררת געגועים, שכשכולם הולכים עם מעילים

מה תעשי

מה היא תעשה בשבילו, מה הוא בשבילה כדי לשמר את האהבה, מקונן הנרקיס. סדרת גברים בוכים בלילה? ועוד איך, והשיר הזה מטפס בדירוג ומאיים לכבוש את הפסגה. מפגש בין המוסיקה של שמעון בוסקילה והקול של ליאור נרקיס הוא קטלני במונחים

"ויש אשה אחת"

היא שינתה את חייו, "סידרה את ליבו". יש אשה אחת שהיא כל חייו, הצליח לשרוד בזכותה, והוא אינו מוכן לגלות את שמה. זהו שיר של "מבט מסכם". יגאל בשן חוזר בוידוי רומנטי, רך כמו מחאה במאה מעלות צלזיוס, רגשנות מפויסת,

רק רוח

בטי מתבכיינת על זה שהיא מחרבת יחסים. הנשק שלה דרוך ומכוון כלפיו, אבל כלום לא יוצא מזה, רק רוח.  והיא מזילה דמעה. הוא סופג ממנה, ליבה נקרע. ולמה היא עושה לו את זה. היא הרי אוהבת. ניסיתי להשתתף בצער הוידוי

ילדה

נו טוב, כמעט כל אב חדש ופחות חדש – מרגיש צורך לכתוב על זה שיר. אורי בנאי ("פרפרים", "הזמנה לחתונה") שר – "הנה היא באה לעולם ילדה קטנה שלי", ו"משחק בגן השעשועים אני ואת" ו"פתאום תגיד לי אבא בוא תקנה לי