היא שינתה את חייו, "סידרה את ליבו". יש אשה אחת שהיא כל חייו, הצליח לשרוד בזכותה, והוא אינו מוכן לגלות את שמה. זהו שיר של "מבט מסכם". יגאל בשן חוזר בוידוי רומנטי, רך כמו מחאה במאה מעלות צלזיוס, רגשנות מפויסת, לחן מלודי של לב מתגעגע.

יגאל בשן הוא אותו טון חם, עם הבשלות והניסיון מהנקודה הזו בחייו, לעולם אינו מקשה על האוזן, מתרחק מרוחות האופנה המוסיקליות. יודע לאפק רגש. הטונים משדרים – פיו וליבו שווים. בשן נשאר הקליף ריצ'ארד הישראלי הנצחי כשהוא שר "שני לבבות נצמדים" ו"שנינו רוקדים את ריקוד החיים".  נו, בטח שזה הכי מיינסטרים. אז מה? אז כלום. בשן רומנטי במיטבו. ועכשיו, אולי ילחש לאוזני את שמה. מבטיח לא לגלות.