בואו להופעה/הפתעה בלתי נשכחת של הטרובדור החוזר לימי בלפסט של השישים במאה ה-19 בהוליווד בול בלוס אנג'לס של המאה ה-21. Astral Weeks של ואן מוריסון נחשב לאחד האלבומים הגדולים של השישים ואן מוריסון Astral Weeks Live
"יש בך אישה אחרת/ שמגלה בנשמתי את הדבר האמיתי/ יש בך את כל השקט/ את מרגיעה את הרוחות שאת הלב שלי לוקחות" שננתח מה רוצה רמי לב להגיד? יאללה נלך על זה. מה רצה להגיד – שהאישה שעכשיו הוא מכיר
"רואים את השנים/ זה ניכר בפני/ קולי אינו צלול כשהיה"… הגיל. הגיל. מה עושה הגיל לבנאדם. ריקי גל נתנה ללירן נדל לנסות לספר תחושותיה. מה שהשנים עשו-גרמו. ומה עכשיו. מעין וידוי. הטון בפתיחת השיר – רגוע, נוגה. מנגינה מלו-מינורית קליטה
למה הוא ב"צד של הרעים"? מה עשה רע ש"אין מה לעשות", כפי שלוחשים לאוזניו? אולי נדב אזולאי בעצמו מחפש תשובות. קודם כל הוא עבר לפחות שלב אחד, לפי הטקסט – הגיע להבנה ש"לחץ על הגז ולא על הבלמים". עכשיו הוא
תיקים בידיים, זוגות של עיניים, קנה לה ספר תפילות והוא צועק: "אמריקה בתוך תל-אביב זה לא מתאים לי" ו"מתי האביב יחזור אלי/ ואת תחזרי להיות שלי". הייתי מבקש מטל שגב לספר את הסיפור האמיתי מאחורי סיפור הגעגועים למי שאינה לצידו,
עיבוד סיימון וגרפונקל, צליל אקוסטי של גיטרה ופסנתר קול צנוע עד בתולי מעביר אותנו לסיפור חלומותיו, אהבותיו ותסכוליו. היו חלומות על מקום קטן להתאהב בה מחדש, כולל אולפן קטן, גינה קטנה לכלב. וישירו יחדיו לכבוד האהבה והחלומות והתוכניות. אלא שאז
משתתפים: ינון מועלם – כלי הקשה שונים (כקנג'ירה, זארב), שירין פאנג'אראוגלו – נבל, אסלן האזראטי – קמנצ'ה אין כנראה מחסום שעומד בפני חיבורים של עולמות מוסיקליים הרחוקים זה מזה כרחוק מערב ממזרח. והנה זה בדיוק כל העניין – האינטראקציה בין
