מרץ ב29, 2009

"עכשיו אני חולמת אהבה/ עוצמת את עיני מסתכלת לתקרה/ הדממה עוטפת אותי כחול/ בוא ניסע לים הגדול" הקשבה למוסיקה של כרמי זיסאפל וערן ויץ כמוה כקריאת שירים, שהמוסיקה מעניקה להם רובד אינטימי רגיש מאוד, בהדגשים על משמעויות-דקויות, לעיתים אירוניות. המיוחד

אור קטן בלב

אביב גפן מבואס מהתקופה. אפשר לתמצת את תחושת הדכדוך במשפט אחד מהשיר "זה נראה כאילו אלהים סגר פה את האור". הבקרים עייפים, נהגים תקועים בפקק מצפצפים וחושבים כאילו רעשים יעבירו את הזמן, גם ילדים – כבר בגילם – העצב ניכר

בואי אליי

הלב מתגעגע, העין דומעת, יד מציירת את דמותה. הבנאדם משתגע. "כבר לא מבחין בין טוב ורע". מה לא ייתן שתבוא אליו. יהיה נר לרגליה, משועבד טוטאל. אתם מנחשים את סוג המוסיקה? ניחשתם נכונה. אבל לפני שנגיע למצהלות, יש לנו הערה

לילה לבן

הטאץ ' הקלאסי בפתיחה מוביל לקול נוגה, מדוכדך משהו שמנסה לייצר קשר טהור עם בת הזוג, היא – כפי שהיא, הוא כפי שהוא. שיר אהבה ישיר, חיספוס יפה. מרון מייליך, מעצב וצייר , בן 49, מתגעגע לאהבה. אנשים רואים שמיים, מחפשים

את האור שלי

חרזני המוסיקה הים-תיכונית הישראלית אינם נחים. במלחמה הזו, כל מתכון חאפלה ממוחזר יכול לנצח. רק שיהיה קול טוב, סלסול ראוי, עיבוד והפקה משדרגים. והפעם – יניב הראל. למה יש לי תחושה שהוא נשמע כמו עוד אלף זמרים בז'אנר הזה? למה

על נהרות בבל

אני לא מת על זה שהופכים את הקינה הזו לבידור. אני יודע שגם בוני אם עשו שישו ושמחו מ"על נהרות בבל"… זה לא אומר שאני מאושר לשמוע הרכב עברי מנסה לדנסס את הקינה. להזכירכם: 'על נהרות בבל' הוא מזמור הקינה

כולם יודעים

כבר פרויד טען כי אהבה היא אי שפיות זמנית, או במילים של השיר "לאהוב קצת יותר מדי"? אפשר למדוד את הפער בין לאהוב ללאהוב יותר מדי? "יותר מדי" גובל כנראה בבריאות, חולה אהבה קוראים לזה. כל מגע – אפילו של

לחפש אהבה

האהבה ושברונה. הנה עוד שיר. אוריין רייס הייתה יכולה לחיות בלעדיו, ולו בגלל הטקסט המשמים שכתב לה גילי זכאי. לשיר "אני אוהבת אותי יותר מאשר אותך" הוא אנטי הברקה בעליל. חבוט. לא חייבים לחפש משפטים פסיכולוגיסטים באגורה שחוקה כדי לבטא

החטא

"עמוק בתוכי יש פושע שקט", שר אורי מארק בטון נטול חטאים. יש כאן רוק טוב, אבל הטון לא ממש לוקח לזירת פשע רוקיסטית מאיימת. בדפים שהגיעו עם הסינגל כבר מדברים על הפרק השני בסאגת אורי מארק. הראשון – "שלא לדבר

דילוג לתוכן