לא פשוט לקחת קלאסיקה כמו "סליחות" שמזוהה מאוד עם יהודית רביץ ולנסות גרסה חדשה. מאיה רוטמן לקחה על עצמה את האתגר בפסטיבל ימי זמר בחולון במסגרת ערב שירי משוררים – "עוד חוזר הניגון". הניגון החדש המיוחל והמרגש לא הגיע, מה שהחזיר
Ever and ever, forever and ever you'll be the oneThat shines in me like the morning sun.Ever and ever, forever and ever you'll be my spring,My rainbow's end and the song I sing. Take me far beyond imagination.You're my dream
דמיס רוסוס של להקת "אפרודיטה'ס צ'יילד" (Aphrodite's Child) מהשישים עולה מן האוב בארבעת השירים הראשונים, ביניהם להיטי ענק כ"גשם ודמעות", "סוף העולם", "אביב, קיץ, חורף וסתיו", "איטס פייב או'קלוק". ההמשך הוא לקט מקריירת הסולו שלו כ"אנחנו נרקוד", קמצוץ השפעות ממוצאו
קפלן, יוצר ופרפורמר רוק עתיר שעות במה, חוזר חמש שנים אחרי "הזמן האבוד" כדי לזעוק את זעקתו של שרוט שכל יציאה שלו מהבית גורמת תחושה של יציאה לקרב. מצב קשה: "שד אוחז בך"… "קל ליפול למלכודות כשיש סמים שהם תרופות"…"נפש
מה חדש אצל יוני רועה? אז זהו שאין חדש. שני השירים בתקליטור הם חלק מאוסף שירים ("תחנת איסוף"), חידוש לשירים מוכרים, ביניהם כאלה שכתב לזמרים שונים. רועה, מלחין שרוח ים-תיכונית ערה מנשבת במפרשי יצירתו, לקח את מיטב נגני האולפן כדי
תומר אלבז – שירה, טמבורין, סניה קרויטר – כינור, אליוט דננברג – תופים, פיטר דננברג – גיטרות, בס, כלי הקשה. ג'ון וידגרן – פדל סטיל. טומי מנדל – המונד. גיל מוזס – קולות. "מי בכלל רוצה לשמור בלונים?" היא השאלה-מוטו
בן הנדלר: בס, חשמלית, אקוסטית, הקשה ומקלדות. גיא מר: שירה פטיפונים וסימפולים: ליאור רון – חצוצרה. אטרף משה אטרף – תופים. לא פשוט להמציא את עצמך מחדש, להביא בשורה לאומה, להיות נביא המחאה התורן. הכל הרי כבר נאמר. גם הראפרים
