תומר אלבז – שירה, טמבורין, סניה קרויטר – כינור, אליוט דננברג – תופים, פיטר דננברג – גיטרות, בס, כלי הקשה. ג'ון וידגרן – פדל סטיל. טומי מנדל – המונד. גיל מוזס – קולות.
"מי בכלל רוצה לשמור בלונים?" היא השאלה-מוטו בשיר הזה, שהוא תולדה של פרויקט של גלעד קרן ותומר אלבז שחברו למוסיקאים מחו"ל. השאלה שלי אינה "מי רוצה לשמור בלונים" אלא לשם מה היא בכלל נשאלה, מי מעוניין בשאלה? כלומר: מהי כוונת המשורר.
חיפשנו תשובות בשיר. כולו מלא בלונים בשלל צבעים, לקטנים ולגדולים, עולים ויורדים, נבעטים ונזרקים וגם בלונים כ"סודות שמורים" (?) ועדיין אחרי קריאת הטקסט לא ברור לשם מה התכנסנו. שיר ילדים? ואללה, מתאים. זה מגיע קצבי, פולק סונג, טעם ים-תיכוני, מנגינה לא עגולה, די שגרתית, תזמור שמכניס אלמנט אתני אירי (צליל הכינור) שירה פשוטה. שיר סתמי למדי. לא יודע מה עוד מכינים לנו "הסנדלרים היחפים", אבל אם מדובר בפרויקט בעל יומרות – נעלה את רף הציפיות.
תגובה אחת
לא הבנתי.