מאי ב14, 2009

יש זמן

התשנה תיסלם עורה? התבצע מהפך בסגנונה? התסור מתלמה? וכי למה לה? תיסלם חיה ותיסלם מצוירת היא תיסלם של אותן נפשות פועלות ושורדות שמנתבות דרכן בעידוד הפרויקט הסלולרי בלי למהר לשומקום, כמו שאומר השיר. יש זמן, השעון ממשיך לתקתק, אבל למה

עוד מעט

ענבל סמדר שואלת שאלות שהזמן אינו נותן עליהן תשובות (מתי זה גדול מדי, מתי זה מושלם מדי?), משאירה אותן פתוחות כדי להמשיך לזרום עם הזמן – "עוד מעט הרוח תיתן לך דחיפה בגב". זהו הזמן שאינו משנה מהותית את המצב

היא לא חוזרת

"החיים לוקחים אותי למקום בו אהיה מאושרת" דודו לוי שר את אמונתה/סיפורה של מי שויתרה על הליכה בתלם, כבר לא דואגת למחר, נמשכת סהרורית לתוך הלילה, מחפשת את הצל שלה… מאמינה ש"החיים" ייקחו אותה למקומות טובים. דודו לוי, טון נמוך,

עוד לא אהבתי די

שירה: יוני גנוט, גיטרות: איתי זנגי, פסנתר וקלידים: בני וילנר. גיטרה בס: דן אקרט. תופים: יניב כהן. כשבוחרים שיר לקאבר, יש לשאול – למה? למה "עוד לא אהבתי די". המאזין אמור לקבל את התשובה בביצוע עצמו. נתחיל בשיר עצמו:  שירה

את שלי הלילה

איציק קלה מגיע להיכל התרבות בתל-אביב?! תנו לי לשפשף את עצמי. זה שאני לא מאמין, לא אומר שבעוד שבועיים לא יופיע במודעה – סולד אאוט, כל הכרטיסים נמכרו. גם קובי פרץ פוצץ את ההיכל. אז למה לא קלה? השתגעת, יגידו

שיר חשוף קטעים מההופעה

לפי "שיר חשוף", האלבום החדש, שמסכם תקופה של סערות בחייו, חשבנו על מופע יותר נאמר אינטימי-מלנכולי שנובע מסערת רגשותיו. קיבלנו אותו בהפוכה. אנרגתי, מתקשר, חם על האש. רמי קלינשטיין -שיר חשוף

Aurora אורורה

אבישי כהן כבר מזמן אינו מוסיקאי של ג'אז בלבד. הוא המלחין, ונגן הקונטרבס וגם הזמר שנפתח אל מוסיקה באשר היא – אתנית, ישראלית, לדינו, לטינית. "אורורה" (אלילת השחר במיתולוגיה הרומית) שיצא בלייבל הג'אז האמריקאי היוקרתי "בלו נוט", הוא תמצית הפתיחות שלו,

דילוג לתוכן