ענבל סמדר שואלת שאלות שהזמן אינו נותן עליהן תשובות (מתי זה גדול מדי, מתי זה מושלם מדי?), משאירה אותן פתוחות כדי להמשיך לזרום עם הזמן – "עוד מעט הרוח תיתן לך דחיפה בגב". זהו הזמן שאינו משנה מהותית את המצב אבל מאפשר לחיות איתו.

טקסט טוב, ועם זאת האוזן (שלי) אינה אוהבת את השימוש התכוף ב"זה". מילה שמצלצלת רע. דואט נשי מעודן, לחן מינורי יפה, אפרורי, קולות נוגים מלאי הבעה, שתיים חוברות לזמר שאלות ותחושות בהתאמה הרמונית מקסימה. ענבל סמדר, ליאת בנטוב נהנות מההפקה האקוסטית המדויקת של של ניר אוורבוך. קולות יפים שמצליחים למזג בין הגיגים לרגש. לא יודע אם השיר "מושלם מדי", אבל אם הכוונה לספירות נעלות, ענבל וליאת מצליחות לגעת בהן.