עוד לא אהבתי די

בין השמשות

מילים ולחן: נעמי שמר עיבוד: בין השמשות. הפקה מוסיקלית: איתי זנגי
5/5

שירה: יוני גנוט, גיטרות: איתי זנגי, פסנתר וקלידים: בני וילנר. גיטרה בס: דן אקרט. תופים: יניב כהן.

כשבוחרים שיר לקאבר, יש לשאול – למה? למה "עוד לא אהבתי די". המאזין אמור לקבל את התשובה בביצוע עצמו. נתחיל בשיר עצמו:  שירה של נעמי שמר הוא  שיר על רצון למצות את החיים, וכמה שיותר – יותר טוב. מתברר בסופו של דבר, במשמעות אירונית, שיש סיבה מדוע "לא אהבתי די" – כי הדובר בשיר בררן. למרות "שאת פה ואת כל כך יפה/ ממך אני בורח כמו ממגפה".
דווקא מבחינה זו, האינטרפרטציה של יוני גנוט ובין השמשות – מיוחדת, לעומת הגרסאות המוכרות (יורם גאון, למשל) משום שהיא מתמודדת יותר לעומק עם המשמעויות הפנימיות של הטקסט – מין התבוננות פנימית. עד היום נדמה לי, הכרנו את השיר הזה כסוג עממי לשירה שמחה בציבור, והנה סוף סוף – החוויה הפרטית. לא הכי אהבתי את המעבר הרוקיסטי העמוס והרועש באמצע השיר. העיבוד האקוסטי בהחלט מתאים. האם רוק הוא מס שחייבים לשלם רק מפני שמדובר בלהקה?

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות