נלך הפעם הפוך: נתחיל גרסת הא-קפלה. היתרון? לשמוע טקסט, לתת לקצב להגיע וירטואלית. השיר מתחיל כמו בסיפור ילדים: "מי זה? בא ושוב עולה, את הקצב מעלה?" ובהמשך – "כל אחת תרצה להרגיש את זה". אדריכלי הראפ משחקים בלהרכיב מילים כמו בפאזל, שיצא משהו
"אם אני משוגע אז את לא נורמלית" בין עין צוחקת לעין מוטרפת, מנסה קובי צ'ינו נעים לשרבט משהו על "אהבה פנומנאלית" שעלתה על שרטון בגין "טעות" והביאה את הבנאדם עד קרשים, אובססיה והזיות. שיר פופ אמוציונאלי, מתחיל שקט, צליל פסנתר
זוכרים לו לשי עמר את "באושר ובעוני" מ-2001. מאז, נדמה לי, לא השמיע צליל. 8 שנים אחרי, והנה שיר חדש. קראתי הטקסט עוד בטרם מוסיקה, ולא יכולתי לעבור לסדר היום על שגיאות עברית מעצבנות: "אני אני אני אני/בדרך למעלה אני/בדרך
"מה קשור" שרים על רכילות במגזיני הבידור. מה יום מיומיים? כלום. על שמועה מרימים טלפון לסלב לשאול מה האמת. מי עזב, מי נפרד, והאם הם כבר לא. מה יש לעשות עם זה? ציון ברוך בקולו הגבוה בטון קצת נוגה פותח
רועי פרייליך –שירה, גיטרה, גיא גולדשטיין – בס, ניר וטשטיין – תופים "אני רוצה לראות האם יש לך תחלואים כמו לכולם", שר פרייליך בדרמטיות מופרזת. "אני רוצה לראות אותך עומדת רק בתחתונים כמו כולם" ו"אני רוצה שתאהבי אותי יותר מאחרים",
