ההופעה
שאגי הגיע בשביל הנשים הישראליות, בשביל לנסות להרעיד את האדמה כאן, כאילו הוא הרגאיי דאנסהול האולטימטיבי בעולם קרא עוד
07/11/2010
שאגי הגיע בשביל הנשים הישראליות, בשביל לנסות להרעיד את האדמה כאן, כאילו הוא הרגאיי דאנסהול האולטימטיבי בעולם קרא עוד
בשיר – הלב כואב, במוסיקה – צוהל. מה יום מיומיים? כלום. נאדה. משה פרץ אינו פורץ. הוא מאמין שנוסחת הצלחה יש למחזר. כבר מזמן שאין לנו עניין עם אמנות, ופרץ, נדמה לי, גם אינו מתיימר. אבל גם אם מדובר בבידור, העסק
תזמורת אולד פאשן, ימי הסווינג, איזי ליסנינג אנכרוניסטי – מפוצצת היכל התרבות. הייתם מאמינים? נדמה לי שגם האמרגן שהביא את ההעתק האירופאי של הגלן מילר בנד, לא חלם שימלא את השורה האחרונה ביציע. מי זה הקהל הזה? קוראים לו בשתי
"איזה כיף להיות חילוני להיות דתי להיות צמחוני להיות כל מה שלא אני ואיזה כיף לכתוב את התורה שלי בעצמי ולשכוח שאני רק יהודי" אחרי 12 שירים חדשים של עמיר בניון, אני פונה להאזנה שנייה ושלישית ורביעית. תנו לי עוד פעם
חתיכת Union. ליאון ראסל, תרשו לי לנחש, התרפק מאז על ההופעה של אלטון ג'ון ב"טרובדור" בלוס-אנג'לס ב-1970. אלטון זכר חסד נעורים לאיש שהוא הכי הושפע ממנו באותם ימים. עברו ארבעים שנה, אלטון האזין למוסיקה של ראסל בשנה שעברה כשהיה בטיול