פינת הנוסטלגיה היא פינת שיר האהבה האופטימאלי, ואין כמו שני הרומנטיקנים הגדולים שארל אזנבור וחוליו איגלסיאס לשיר – כמה עצובה ונציה אחרי אובדן האהבה. מי שהתאהב בונציה כבחלום שנמוג – יותר מאשר יבין. מי שהתאהב, ואהבתו נסתקלה לה – יבין
ההופעה המיתולוגית של ג'ים מוריסון והדלתות בהוליווד בול ב-1968 יוצאת מיקס ובעריכה דיגיטלית חדשה ההיסטוריה של הרוק חקקה את ההופעה הזו על לוחותיה: 5 ביולי 1968 – הדלתות The Doors, מגיעים להוליווד בול, האמפי הנודע בלוס אנג'לס כדי לקיים קונצרט,
לידי רקדה בתנועות די מוזרות גברת, שעל פי תווי פניה, אני מנחש, שהיא יותר פליטת סיקסטיז מאשר אייטיז. כל הכבוד: ישראלית, שרוב הקהל קרוב לודאי יכול היה להיות בגיל ילדיה, באה להעריץ את ג'יזס אנד מרי צ'יין וגם לפזז ללא
אחרי שבעים ושבע דקות, עשרים שירים, אני שואל שאלה פשוטה: מה הסיפור שלה? לא בטוח שזו בעיה – אבל הסיפור האישי שלה אינו מגיע. האוסף של דין דין אביב אינו עוסק בטראומות חיים, אינו מצהיר הצהרות פוליטיות, אינו חושף סודות.
